טיפול בגלי רדיו לקישריות בבלוטת התריס (RFA)

hero-text hero-text

בלוטת התריס, הנקראת גם “בלוטת המגן” או “בלוטת התירואיד”, היא הרכיב העיקרי של המערכת האנדוקרינית באדם. בלוטה זו מבצעת, בין היתר, את הפרשתם של הורמונים חיוניים, דוגמת תירוקסיון (T3) ותריודוטירונין (T4), האחראים במידה רבה על המטבוליזם בגוף ועל פעילותן התקינה של חלק ניכר ממערכות הגוף. קשריות בבלוטת התריס הן גושים, ברובם המוחלט (כ-95%) שפיריים, המופיעים על גבי בלוטת התריס או בחלק הפנימי שלה. התפתחות הגושים תלויה בלא מעט גורמים, ביניהם נטייה גנטית, מחסור ביוד בגוף, בעיות תפקודיות בבלוטת התריס ועוד. מבחינה דמוגרפית הבעיה שכיחה יותר בקרב נשים והסיכויים לה עולים יחד עם הגיל, בעיקר מעל גיל שישים.

הבעיה היא שבלוטת התריס אינה חפה מפני פגיעות פוטנציאליות. בעוד שחלק גדול מתשומת הלב מקבלות התופעות של תת פעילות או פעילות יתר של הבלוטה, נראה שהמודעות לעניין הקשריות בבלוטת התריס נמוכה יחסית. במאמר הבא נסביר לכם במה בדיוק מדובר, מדוע חשוב לטפל בקשריות ומהן המילים האחרונות בתמונת הטיפול בהן כיום.

מהן קשריות בבלוטת התריס?

קשריות בבלוטת התריס הן גושים, ברובם המוחלט (כ-95%) שפיריים, המופיעים על גבי בלוטת התריס או בחלק הפנימי שלה. התפתחות הגושים תלויה בלא מעט גורמים, ביניהם נטייה גנטית, מחסור ביוד בגוף, בעיות תפקודיות בבלוטת התריס ועוד. מבחינה דמוגרפית הבעיה שכיחה יותר בקרב נשים והסיכויים לה עולים יחד עם הגיל, בעיקר מעל גיל שישים.

בדרך כלל הגידולים יהיו קטנים באופן יחסי, החל ממילימטרים ספורים ועד לכמה סנטימטרים, ולא בהכרח יורגשו. לכן ייתכן מצב בו הבעיה אינה מאובחנת או מאובחנת "במקרה", במהלך בדיקת הדמיה שבוצעה מסיבה אחרת לחלוטין. החדשות המעודדות הן שברוב המקרים, קשריות בבלוטת התריס לא צפויות לפגוע בפעילות הבלוטה ואינן כרוכות בכאבים או בסימפטומים מסוגים שונים. במצבים אלו, אין צורך לטפל בהן אלא לעקוב אחריהן בלבד.

במקרים בהם הקשריות גדולות, לעומת זאת, ייתכנו תסמינים שונים: החל מתחושת לחץ מקומי לא נעימה באזור וקשיי בליעה, דרך פעילות יתר של הבלוטה הנובעת מכך שהקשרית מפרישה הורמונים בכמות גדולה מדי ועד לגידול סרטני, המהווה למעשה הסיכון העיקרי של הבעיה. גוש ממאיר מתפתח בכ-5% מהמקרים ודורש אבחון מדויק וטיפול מהיר ככל שניתן.

יש לציין שקשריות בבלוטת התריס עלולות להיות גם מפגע אסתטי, בעיקר עקב אותה נפיחות המופיעה באזור הגרון.

דרכי אבחון הבעיה

אבחון של קשריות בבלוטת התריס נעשה בדרך כלל באמצעות בדיקת אולטרה סאונד של אזור הצוואר, לעיתים בשילוב של בדיקות משלימות דוגמת דופלקס צוואר, ניקור ובדיקות מעבדה שמטרתן לראות האם חל שינוי לרעה בתפקוד בלוטת התריס. ייתכן ניתן יהיה לזהות את הגושים באמצעות מישוש ידני, אם כי הדבר אפשרי באחוז מצומצם של מקרים ובשלבים מתקדמים של הבעיה.

מטופלים אשר אצלם נמצאו גושים שאינם גדולים מכדי לחולל נזק, בשלב זה, רצוי שיתבצעו בדיקת אולטרה סאונד פעם או פעמיים בשנה לפחות. המטרה היא לוודא שאין שינוי בגודל או במרקם הגושים הדורש התערבות ישירה.

איך מתבצע טיפול בגלי רדיו?

עד לפני כמה שנים, הדרך היחידה לטפל בקשריות בבלוטת התריס הייתה באמצעות ניתוח, במסגרתו כורתים חלק מהבלוטה או אפילו את כולה. עם הזמן נכנסו טכנולוגיות חדישות לתוך המשחק ושינו את התמונה. טיפול בגלי רדיו (RFA) נחשב לאחת הדרכים החדשניות והיעילות ביותר להתמודד עם קשריות בבלוטת התריס.

העיקרון המרכזי הוא שגלי הרדיו גורמים לצריבה של הקשרית, ובכך עשויים להקטין אותה. הטיפול עצמו נחשב לזעיר פולשני. הוא נעשה בהנחיית אולטרה סאונד, על מנת לקבל את רמת הדיוק המקסימלית הנדרשת. את גלי הרדיו מעברים באמצעות מחט, הדוקרת את הקשרית ומחממת אותה בכמה מוקדים. באמצעות החום שבגלי הרדיו, חלקים ברקמת הקשרים צפויים להיהרס ובכך לגרום להקטנה שלה. קשרית גדולה עשויה לדרוש מספר טיפולים עוקבים.

היתרונות של טיפול בגלי רדיו

מומלץ לשקול בחיוב טיפול בגלי רדיו בקשריות בבלוטת התריס מכמה סיבות. ראשית, כאשר מבצעים זאת בבית חולים מהשורה הראשונה, ובעזרת ציוד העומד בחוד החנית בתחום, מקבלים טיפול בטוח בכל קנה מידה. לראייה, הוא מחזיק באישור של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), האיחוד האירופי וגורמי בריאות נוספים בארץ ובעולם.

הטיפולים נמשכים לרוב כ-40-20 דקות ואינם דורשים בדרך כלל אשפוז. הטיפול בנוסף אינם כרוכים בכאבים ראויים לציון ואי הנוחות מינימלית. בניגוד לניתוחים אין צורך בהרדמה מלאה. טיפולי RFA נערכים תחת הרדמה מקומית או טשטוש בלבד, ולכן מתאימים למי שאינו מעוניין או יכול לעבור הרדמה מלאה.

הנקודה החשובה ביותר היא שהטיפול בהחלט מוכיח את עצמו כיעיל מאוד, כפי שמעידים מחקרים שונים שנערכו בעולם בשנים האחרונות. הטיפול עשוי לגרום להקטנה של הקשרית בעשרות אחוזים (עד לכ-80-75% לפי חלק מהמחקרים) ולהביא למצב בו התסמינים הנובעים ממנה מופחתים או אפילו נעלמים לחלוטין. יתרון נוסף הוא שהטיפול נחשב ליציב, כך שהסיכויים להתפתחות מחודשת של הבעיה אינם גבוהים.

מבחינה אסתטית הטיפול אינו מותיר צלקות, מה שממש אי אפשר לומר על כלל הניתוחים הנעשים לאותה מטרה.

אוכלוסיות היעד של הטיפול

חשוב לציין בשלב הזה שטיפול בגלי רדיו פונה למכנה משותף רחב של אנשים הסובלים מקשריות בבלוטת התריס, אולם לא לכולם. התאמת הטיפול נקבעת לפי מאפיינים נקודתיים של הקשרית או הקשריות, דוגמת הגודל או הצורה, כפי שעולים במהלך הבדיקות הראשוניות. הטיפול בנוסף אינו מיועד למצבים בהם הגוש שהתפתח סביב הבלוטה הוא ממאיר.

טיפולי RFA כמכלול אינם מומלצים לנשים במהלך הריון, עבורן רצוי מאוד לבצע אותו לפני או אחרי ההריון, כמו גם לאנשים המשתמשים בקוצב לב.

האם יש סכנות?

כמו כל הליך רפואי מורכב, גם במקרה של טיפול בעזרת גלי רדיו יש כמה סיבוכים שכדאי להכיר. במקרים הפשוטים עלולים להופיע נפיחות בצוואר או שטף דם עורי, שצפויים לחלוף מעצמם כעבור פרק זמן קצר. סיבוכים מורכבים יותר, אבל שכיחים הרבה פחות, הם פגיעה עצבית שאמורה גם היא לחלוף לאחר תקופה מסוימת. במקרים נדירים עד מאוד ייתכנו סיבוכים קבועים, דוגמת קריעה של הקשרית שעלולה לגרום לעלייה משמעותית בפעילות בלוטת התריס.

אנשים שעברו את התהליך בהצלחה יכולים להיות רגועים הרבה יותר, אולם לא לנוח על זרי הדפנה באופן מלא. ההמלצה היחידה עבורם היא לבצע בדיקת אולטרה סאונד ובדיקת גופנית אחת לשנה לפחות, כדי לוודא שהבעיה אכן נפתרה, שהקשרית אכן קטנה ושלא התפתחו גידולים נוספים.


זימון תור לרופאים בתחום