השתלת קוצב לב

hero-text hero-text

קוצב לב הוא מכשיר המושתל בחזה כדי להסדיר דופק נמוך או פתאומי. ההשתלה נעשית בדרך כלל בהרדמה מקומית, ומעורבת הכנסת סוללה ואלקטרודות ללב דרך חתך קטן. הפעולה אינה מורכבת, אך מצריכה התאמות לאחריה, כמו מניעת הרמת היד הסמוכה לקוצב. תופעות לוואי כוללות זיהום, דימום, ולעיתים נדירות ניקוב קרום הריאה.

הלב שלנו פועל באופן עצמאי לאורך כל חיינו, ולרוב איננו 'מרגישים' אותו. זוהי מכונה מופלאה, אשר פועמת מדי דקה כ-70 פעמים, ומזרימה כ-9,000 ליטרים של דם ביום.

כדי שהלב יפעל כראוי חייב להיות תיאום מושלם בין כל חלקיו – צמד החדרים וצמד הפרוזדורים (העליות). תיאום זה מתאפשר בזכות קוצב הלב בטבעי, שנמצא בפרוזדור הימני של הלב. כשהקוצב הזה 'מתקלקל', עשויה להיווצר בעיה בפעולת הלב שיכולה לגרום לסחרחורות, להתעלפויות, לחולשה ועוד, ולאורך זמן גם לנזק קשה ללב כולו. כדי למנוע זאת, מושתל בחזה קוצב לב מלאכותי אשר מסדיר את פעולת הלב.

קוצב הלב מסייע ברוב המקרים להסדרת דופק נמוך ולא להסדרת אירועים של דופק מואץ (שאם ייחשבו מסוכנים 'יתוקנו' בעזרת דיפיברילטור). ניתן להתאימו כך שיתפקד כראוי גם בזמן מאמץ, ואף ניתן 'לכוון' ולשנות את קצב הדופק הנקבע בעזרתו מרחוק, מבלי לבצע פעולה פולשנית. כך או כך, קוצב לב יכול להתאים לשני מקרים: דופק נמוך וקבוע, או 'אירועים' נקודתיים של ירידת קצב עבודת הלב באופן פתאומי.

מידע כללי על השתלת קוצב לב

השתלת קוצב לב היא פעולה שנעשית בדרך כלל בהרדמה מקומית או אזורית, ורק לעיתים רחוקות בהרדמה כללית. במהלכה מוחדר ל'כיס' שנוצר באזור החזה, סמוך ללב, מעין סוללה קטנה בגודל של שלט רחוק לפתיחת הרכב. מאותה סוללה יוצאות אלקטרודות שמוחדרות דרך וריד סמוך אל הלב. ייתכן שהקוצב יכלול אלקטרודה אחת, שתגיע עד לאחד החדרים, או שתי אלקטרודות שיישלחו האחת אל החדר והשנייה אל אחד מפרוזדורי הלב.

הפעולה עצמה אינה מורכבת במיוחד, אך כמובן דורשת הסתגלות כזו או אחרת לאחר מכן. כך או כך חשוב לזכור שהחיים עם קוצב לב הם חיים רגילים ושגרתיים למדי – למעט כמה 'התאמות', תוכלו להתנהל כפי שהתנהלתם עד להשתלת הקוצב בליבכם.

הכנה לפעולה

לפני הניתוח תידָרשו לעבור אק"ג רגיל ולעיתים גם בדיקת הולטר. גם בדיקות דם, ספירת דם, תפקודי קרשיה וכימיה יידרשו בדרך כלל. למרות שלא מדובר בהליך שנעשה תחת הרדמה כללית (כאמור, כמעט תמיד), תידרשו גם לצום כמה שעות לפניו.

מהלך הפעולה

לאחר שיוחלט על סוג ההרדמה המתאים, יחל הרופא בפעולה. אם תתבצע הרדמה מקומית, היא תיעשה באמצעות דקירה בנקודה בחזה העליון, וזמן קצר לאחר מכן תחושו שהאזור 'רדום'. חתך קטן יבוצע בסמוך למקום הדקירה, ושם, סמוך לעור ומתחתיו, יוכן מעין כיס מיוחד שבו תושם הסוללה.

הרופא יבצע את הפעולה כולה תחת שיקוף (ביצוע הפעולה בעזרת אמצעי דימות שמאפשרים לו למפות את אזור החזה כולו), וכך יוכל להחדיר את האלקטרודה או את צמד האלקטרודות אל המקום המתאים להן בלב, דרך וריד שיאתר בסמוך ל'כיס' הסוללה.

למעשה, לאחר ביצוע הפעולה הזו יסתיים ההליך. לאורך כל שלבי הפרוצדורה יבצע הרופא גם בדיקות חשמליות מיוחדות, אשר יוודאו שהקוצב פועל כראוי ושהאלקטרודות נמצאות בנקודה הנכונה כך שישפיעו על הדופק ו'יכוונו' אותו לקצב הרצוי.

השתלת קוצב לב אורכת בדרך כלל עד שעה וחצי. יום לאחריה תשוחררו לביתכם, ובהדרגה תוכלו לשוב לפעילות סדירה, בהתייעצות עם רופאכם. ייתכן שתזדקקו לטיפולי פיזיותרפיה לתקופה מסוימת, כדי להשיב ליד הסמוכה לקוצב את כושר פעולתה המלא, ותצטרכו לזכור שלא להרים את היד הזו מעלה במשך השנה הראשונה (למשל בשחיית חתירה) כדי לא להזיז את האלקטרודות ממקומן.

רצוי לדבר בטלפון הסלולארי באוזן הרחוקה מהקוצב, ולא מומלץ לשים אותו בכיס החולצה הקרוב לקוצב. ניתן לעבור במכונות השיקוף שבשדה התעופה, למשל, אך רצוי להימנע ממכשירים המשמשים כגלאי מתכות.

לאורך השנים תיקָראו כמה פעמים לביקורות, כדי לוודא שהקוצב פועל כשורה. מאחר שהוא משמש גם כמוניטור בסיסי, הוא יוכל לספק לצוות הרפואי תמונה כוללת על אירועים שונים הקשורים בלב שאירעו בזמן פעולתו. קוצבי לב מחזיקים בין חמש ל-15 שנים, וזמן מסוים לפני התרוקנות הסוללה תיקָראו להחליפה בפרוצדורה פשוטה ומהירה.

תופעות לוואי

השתלת קוצב לב היא לא פעולה פולשנית מאוד, אך גם היא יכולה לגרום לתופעות לוואי כמו זיהום או דימום, שיחלפו בעזרת טיפול תרופתי קצר ברוב המקרים. תופעות חמורות יותר, אך נדירות מאוד, הקשורות בהשתלת קוצב לב הן תזוזה של האלקטרודות (בשל אותה תנועה רחבה של היד כלפי מעלה), ניקוב קרום הריאה וניקוב דופן הלב. נציין שוב כי מדובר באירועים נדירים.

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם


זימון תור לרופאים בתחום