מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' אורלי מוזס | מנהלת בית המומחים

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר עבד עבדלחלים | סגן מנהלת הסיעוד

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' אלונה ברודצקי | אחות אחראית אשפוז ה'

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' אלינה טייקץ | אחות חדר ניתוח

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' קרן וינקלר | מנהלת קבלת חולים

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' טל דוד | אחראית אדמיניסטרטיבית מרכז השד

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' לאה חדד | אחות אחראית IVF

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר יוסי גוטליב | מנהל מכון הרנטגן

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר לודוויג פלטקוב | אח אחראי אשפוז ד'

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר יוסרי ג'מיל | אח אחראי הרדמה

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' נטלי ציוני | אחות אחראית אשפוז ב'

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר קובי פסיס | אח אחראי צנתורים

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' גלינה ונברין | אחות

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' שושי לרנר | הנהלת הסיעוד

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר תמים ג'אבר | אחראי הנדסה ביו-רפואית
>
>
צינתורי לב מצילים חיים

מחלות לב נתפסות כיום כאיום ממשי על האדם המודרני: הן ניצבות במקום השני מבחינת גורמי התמותה בעולם המערבי (במקום הראשון נמצאת מחלת הסרטן), ובישראל לבדה חולים כחצי מיליון איש במחלת לב כלילית – מחלה הקשורה בתפקוד שריר הלב.
הבשורות הטובות הן שהרפואה המודרנית התקדמה רבות בכל הנוגע לטיפול במחלות לב. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא הצנתור, פעולה שהפכה נפוצה יותר ויותר בשנים האחרונות, חוסכת טיפולים רדיקליים (כדוגמת ניתוח לב פתוח) ומציגה אחוזי הצלחה גבוהים מאוד בטיפול בשלל מקרים הנוגעים לבריאות הלב. למעשה, מדי שנה ניצלים חייהם של עשרות אלפי ישראלים בזכות הצנתור. ממש כך.

מהו צנתור ומתי יש לבצע אותו?

כאמור, מחלות לב הן בעיה כלל עולמית בעידן הנוכחי. מדי שנה מתים כ-17 מיליון איש בכל העולם כתוצאה ממחלה הקשורה בלב ובכלי הדם. בישראל התמותה מהתקפי לב בלבד עומדת על כ-4,200 איש בשנה, ובכל שנה מאובחנים כ-20 אלף מטופלים חדשים כחולי לב. נוסף על כך, הסטטיסטיקה מראה כי מדי שנה לוקים באוטם שריר הלב כעשרת אלפים איש – 631 מקרים חדשים לכל 100 אלף איש.

הנתונים הללו מציגים תמונה ברורה לחלוטין: מחלות לב כליליות הן גורם סיכון שאין להתעלם ממנו, ובעיה רפואית המחייבת התייחסות. מקרים רבים אף נחשבים דחופים: לעיתים ההבדל בין מוות לבין הצלת חיים – במקרה של אירוע לב, לדוגמה – הוא כמה שעות בלבד.

בעבר, הדרך היעילה ביותר לטיפול בבעיות לב (והיחידה כמעט שעמדה לרשות הרופאים) הייתה ניתוח מעקפים. כיום ישנה דרך שנחשבת נוחה הרבה יותר, הן עבור המטופל והן עבור הרופא: צנתור.

הצנתור הוא פעולה הנעשית באמצעות צינור ארוך ודק (בעובי של כשני מ"מ) – קתטר, או צנתר בעברית – המוחדר דרך עורק גדול עד לאזור הלב.

ישנם, בגדול, שני סוגים של צנתורים:

  • צנתור אבחנתי: צנתור שנעשה במטרה לבחון ולבדוק את כלי הדם באזור הלב, במקרה של חשד למחלת לב או לבעיה בתפקוד שריר הלב, ובמטרה לברר את הגורם לבעיה, אם יש כזה. צנתור כזה נמשך לרוב עד כחצי שעה, ויכול להסתיים גם לאחר עשר דקות
  • צנתור טיפולי: הליך אשר נועד לטפל בבעיה רפואית הקשורה בתפקוד הלב, לדוגמה: חסימה של עורק חשוב. צנתור טיפולי יכול להתבצע בהמשך לצנתור אבחנתי (כלומר במקרה שהצנתור האבחנתי העלה ממצאים שיש לטפל בהם בדחיפות), בעקבות בעיית לב חמורה שמחייבת טיפול דחוף וכטיפול מניעתי הנעשה מבעוד מועד. צנתור כזה יהיה ארוך יותר, ויימשך לעיתים גם שעה וחצי.

הצנתור נחשב, לכל הדעות, לטיפול יעיל יותר, בטוח יותר ופשוט יותר מניתוח מעקפים, אשר נעשה בדרך כלל בגישה הפתוחה ולאחר ניסור עצם החזה ('ניתוח לב פתוח'). למעשה, עם השנים הפך הצנתור לאפשרות המועדפת, מה שהביא לירידה משמעותית במספר ניתוחי המעקפים.

בישראל, לדוגמה, בוצעו בשנת 2005 כ-4,300 ניתוחים כאלו, וב-2011 פחות מ-3,000 – ירידה של 32%. בהזדמנות זו נציין כי ישראל נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע לצנתורים, ופועלים בה כמה מרכזים רפואיים המתמחים בצנתורים, כדוגמת בית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר אשר מעמיד לרשות המטופלים חדרי צנתורים מהמתקדמים בעולם.

כמה צנתורים נערכים בישראל – וכמה מהם נחשבים מצילי חיים?

כאמור, הצנתורים נחלקים לשני סוגים – צנתור אבחנתי וצנתור טיפולי. רוב הצנתורים הם צנתורים אבחנתיים (כ-70% מכלל הצנתורים הנעשים בישראל).

בהתבוננות במספרם הכולל של הצנתורים הנערכים בישראל מדי שנה, מתקבלת תמונה הממחישה עד כמה הם חשובים: בישראל לבדה נערכים בשנה כ-30 אלף צנתורים אבחנתיים באזורים אחרים בגוף (כולל צנתורים אבחנתיים ש'הפכו' טיפוליים בזמן ההליך), וכ-20 אלף צנתורים טיפוליים. במילים אחרות, כ-20 אלף בני אדם נזקקו לטיפול אשר ישחרר או יטפל בחסימה באחד העורקים בגופם, בין אם באופן דחוף ובין אם כאמצעי מניעתי. בכל הנוגע לצנתור לב, מדובר בפעולה מצילת חיים.

המספרים הללו גבוהים גם בהשוואה כלל עולמית: ישראל מובילה את 'טבלת' הצנתורים הטיפוליים באירופה, עם כ-2,700 כאלו לכל מיליון תושבים – כמות כפולה מזו שנרשמה בבריטניה, וגבוהה גם בהשוואה לאיטליה ולצרפת, לדוגמה. בישראל ישנו מרכז צנתורים אחד על כל חצי מיליון תושבים – שיעור ממוצע בהשוואה לאירופה.

הצורך בצנתורים – בכל גיל

נהוג לחשוב שבעיות לב ומחלות לב כליליות הן עניין המאפיין מבוגרים בלבד, ולא כך הדבר בפועל. ראשית, מתוך אלפי החולים בישראל אשר לוקים מדי שנה באוטם שריר הלב (התקף לב), 9% הם בני 45 ופחות מזה. שנית, בעיות לב יכולות להופיע גם בגיל קטן מאוד: בשמונה מתוך אלף לידות מתגלה מום בליבו של הפעוט, המחייב לא פעם התערבות רפואית.

נתון מעניין נוסף בנוגע לגיל המטופלים מגיע מבני הגיל השלישי: בעבר נחשבו התרופות כטיפול היעיל ביותר במחלות לב בגיל מבוגר, משום שהן 'חוסכות' את הצורך בפרוצדורה רפואית כזו או אחרת אשר עשויה, בשל גילו המתקדם של המטופל, לסכן את חייו עוד יותר ממחלת הלב עצמה.

עם הזמן התפיסה הזו השתנתה, בעיקר הודות לצנתורים אשר נחשבים כיום לפעולה היעילה ביותר גם בקרב מטופלים מבוגרים מאוד. כך, 10% מכלל המטופלים בצנתור בישראל הם בני 75 ויותר, ואם זה לא מספיק, הרי שהסטטיסטיקה מלמדת כי אדם בן 80 ויותר שעבר צנתור, ייהנה מעלייה של עד שבע שנים בתוחלת חייו! זאת ועוד: אדם בן 90 ויותר שעובר צנתור עשוי ליהנות מתוספת של עד חמש שנים לחייו.

פרטי התקשרות

מוקד הרצליה מדיקל סנטר
ט. 09-9592999 פ. 09-9592919
א' – ה' 8:00:19:00