הפריה חוץ-גופית: ישראל לעומת שאר העולם

ישראל נחשבת זה שנים ל"אלופת העולם" בהפריות מבחנה – אך מה עומד מאחורי הנתונים, ואיך המצב נראה היום?

הפריה חוץ-גופית (In Vitro Fertilisation, קיצור: IVF) היא עניין שכיח למדי בישראל, בייחוד בהשוואה למדינות רבות אחרות בעולם. למעשה, מבחינות רבות נחשבת ישראל ל"אלופת העולם" בהפריות מבחנה, שם ההליך בפי הציבור הרחב.

מהי הפריה חוץ-גופית?

הפריה חוץ-גופית היא אמצעי מלאכותי שבעזרתו יכולה האישה להיכנס להיריון גם אם היא או בן זוגה סובלים מבעיות פוריות שונות. שיטה זו "עוקפת" בעיות רבות במערכת הרבייה, כולל בעיות בצוואר הרחם, בחצוצרות ובאיכות הזרע, ומאפשרת הפריה בתנאי מעבדה מבוקרים.

בפועל: הצוות הרפואי שואב ביצית מגופה של האישה, מזריק אליה תאי זרע בעזרת מכשור מיוחד ומפרה אותה. הביצית מוחזקת כמה ימים בסביבת מעבדה, ולאחר מכן מוחדרת אל רחמה. כך, שלבי ההתפתחות הראשוניים של העובר מתרחשים מחוץ לרחם, ורק בשלב מסוים הוא מוחזר לרחם.

חשוב לדעת: הדרך עד לוולד אינה קלה. שיעורי ההצלחה לכל מחזור עומדים על 25–30% בממוצע עולמי, ורוב הנשים עוברות מספר מחזורים עד שמגיעות להיריון תקין. גם לאחר הקליטה, קיים סיכוי להפלה.

ישראל – מובילה עולמית

ישראל החלה בטיפולי הפריה חוץ-גופית כבר בשנת 1981, והתינוק הישראלי הראשון שנולד בשיטה זו בא לעולם בשנת 1982 – מה שהפך את ישראל למדינה החמישית בעולם שבה בוצעה הפריה כזו. מאז, הגרפים רק עולים.

הצמיחה בולטת במיוחד: מ-21 אלף מחזורים בשנת 2002, לכ-40 אלף כבר ב-2012, ולמעל 50 אלף ב-2020,  עלייה של למעלה מ-140% בתוך שמונה עשרה שנה. ישראל גם מובילה בשיעור ה-IVF לנפש: נשים ישראליות עוברות בממוצע יותר מחזורי IVF מכל מדינה אחרת בעולם – פי שניים מנשים דניות, שנמצאות במקום השני, ויותר מפי חמישה מהממוצע האירופי.

מדיניות ייחודית בעולם: מימון ממלכתי ללא מגבלה

אחד הגורמים המרכזיים לנתונים אלו הוא מדיניות ישראלית ייחודית בעולם: חוק ביטוח בריאות ממלכתי מכסה טיפולי פוריות לכל אישה ישראלית, ללא קשר למצבה המשפחתי, נטייתה המינית או מספר הסבבים שעברה – עד ללידת שני ילדים חיים.

ישראל גם מממנת טיפולים באמצעות תרומת ביציות עד גיל 54, מה שהופך אותה לאחת הליברליות בעולם מבחינת גיל. לשם השוואה, רוב מדינות אירופה קובעות גבול גיל נמוך יותר לקבלת מימון ציבורי לטיפולים אלה.
עלות הטיפולים ממוקמה על המדינה הגיעה לכ-450 מיליון ש"ח ב-2023 בלבד.

ישראל ב-2024: ממצאי מבקר המדינה

בנובמבר 2024 פרסם מבקר המדינה דוח נרחב בנושא הפריה חוץ-גופית בישראל. הדוח העלה ממצאים מדאיגים: פערים בפיקוח על יחידות ה-IVF, עלייה בביצוע הטיפולים במרכזים פרטיים על חשבון המערכת הציבורית, וקשיים בניהול נתונים. בנוסף, בשנים 2023–2024 פרצה בישראל פרשת תקלות גנטיות – כולל מקרים של ביציות מופרות שיובאו מחו"ל עם מחלות גנטיות – שהעוררו דיון ציבורי רחב על הצורך בפיקוח הדוק יותר.

סיכום

ישראל ממשיכה להוביל את העולם בתחום ההפריה החוץ-גופית – הן במספר המחזורים לנפש, הן במדיניות המימון הנדיבה, והן בהיקף יחידות ה-IVF הפעילות. 5% מכלל הלידות בישראל הן תוצאה של טיפולי פוריות, שיעור מהגבוהים בעולם. לצד ההישגים, עולות גם שאלות על איכות הפיקוח, על העומס שמוטל על יחידות ה-IVF ועל גבולות המדיניות הנוכחית. טיפולי ההפריה נותרים הליך רפואי מורכב הדורש סבלנות ואורך רוח, אך עבור אלפי משפחות בישראל בכל שנה, הם פותחים דלת שאחרת הייתה נעולה.