אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
סקירה רפואית: פרופ׳ אלעד אנטר, מומחה לקרדיולוגיה ואלקטרופיזיולוגיה.
פרופ' אנטר הנו מומחה בעל שם בינלאומי לטיפול בהפרעות קצב ונחשב לאחד הרופאים, החוקרים והמרצים המובילים בתחומו בעולם.
עייפות, קוצר נשימה, דופק לא סדיר או תחושת דפיקות לב בחזה הם תסמינים שרבים נוטים לייחס ללחץ, לגיל או לחוסר שינה.
אבל לעיתים הם עלולים להעיד על הפרעה בקצב הלב, לפגוע באיכות החיים, ולהעלות את הסיכון לשבץ מוחי ואי-ספיקת לב.
פרפור פרוזדורים נחשב לאחת מהפרעות קצב הלב הנפוצות ביותר בעולם המערבי, ושכיחותו עולה משמעותית עם הגיל, החל בגילאי ה-30 על פי נתוני האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה כ־1 מכל 100 אנשים בישראל סובל מפרפור פרוזדורים, ובקרב בני 75 ומעלה השכיחות כבר מגיעה לכ־10%.
מדובר בהפרעה בקצב הלב שבה הפעילות החשמלית בעליות הלב, החלק העליון של הלב, הופכת למהירה ולא סדירה. הפעילות החשמלית הלא סדירה משבשת את קצב הלב ועלולה להעלות את הסיכון להיווצרות קרישי דם ולשבץ מוחי. כאשר קצב הלב אינו סדיר, הדם עלול להצטבר בחלקים מסוימים של הלב וליצור קרישי דם. אם קריש כזה מגיע למוח, הוא עלול לגרום לשבץ מוחי. במקרים מסוימים, הסימנים הראשונים להפרעת הקצב מתגלים רק לאחר אירוע מוחי. למרות שמדובר במחלת לב נפוצה מאוד, רבים אינם יודעים שהם סובלים ממנה ולכן אינם פונים לבדיקה בזמן.
אילו תסמינים אנשים נוטים לפספס?
- דופק לא סדיר
- תחושת רפרוף בחזה
- דפיקות לב מהירות
- עייפות חריגה
- ירידה ביכולת לבצע פעילות מאומצת
- קוצר נשימה
- חולשה
- סחרחורת
- לחץ או אי נוחות בחזה
פרפור פרוזדורים יכול להופיע בצורות שונות: כהתקפים קצרים שבאים וחולפים או כהפרעה מתמשכת שדורשת טיפול להחזרת הקצב. לכן גם תסמינים חולפים אינם בהכרח סיבה להתעלם מהם.
מאחר שלעיתים התסמינים מופיעים בצורה שקטה יחסית, ולאו דווקא כתחושה דרמטית או מסוכנת, רבים נוטים לייחס אותם לעייפות, לעומס, לחוסר שינה או לשינויים הקשורים לגיל ולא לבעיה בקצב הלב.
אצל חלק מהאנשים הפרעת הקצב מופיעה בהתקפים קצרים שחולפים מעצמם, ולכן קשה יותר לזהות אותה. ייתכן שהתסמינים יופיעו לכמה דקות בלבד ואז ייעלמו, מה שמוביל רבים להתעלם מהם או למצוא להם הסברים יומיומיים כמו “אני קצת עייפה השבוע”, “היה לי הרבה סטרס בעבודה” או “לא ישנתי טוב בלילה”.
כאשר התסמינים מופיעים בהדרגה, קל מאוד להתרגל אליהם. אבל דופק לא סדיר, ירידה בסבולת למאמץ, קוצר נשימה או עייפות חריגה, במיוחד אם מדובר בשינוי חדש, מצריכים בירור רפואי.
מי נמצא בסיכון גבוה יותר לפרפור פרוזדורים?
הסיכון לפרפור פרוזדורים עולה עם הגיל, אך הוא יכול להופיע גם אצל אנשים צעירים יותר. גורמי סיכון נפוצים כוללים:
- יתר לחץ דם
- מחלות לב
- סוכרת
- השמנה
- עישון
- דום נשימה בשינה
- צריכת אלכוהול מוגברת
- פעילות יתר של בלוטת התריס
- היסטוריה משפחתית.
שימו לב, כי גם סטרס מתמשך וחוסר שינה עלולים להשפיע במקרים רבים.
איך מאבחנים פרפור פרוזדורים?
האבחון מתבצע בדרך כלל באמצעות בדיקת אק”ג, שמאפשרת לזהות הפרעות בקצב הלב, אך כאשר הפרפור מופיע לסירוגין, ייתכן שיהיה צורך בניטור ממושך יותר, למשל באמצעות הולטר לב. בשנים האחרונות, השימוש הנרחב יותר בשעונים חכמים עם אק״ג יכול להביא לאבחנה ולהפחית את הצורך בהולטרים ארוכי טווח.
במסגרת הבירור הקרדיולוגי מבצעים לעיתים גם בדיקות נוספות, כמו אקו לב ובדיקות דם, כדי לבדוק האם קיימים גורמי רקע נוספים.
האם דופק לא סדיר תמיד מסוכן?
לא כל דופק מהיר או לא סדיר מעיד בהכרח על פרפור פרוזדורים, אך כאשר התופעה חוזרת על עצמה או מלווה בתסמינים נוספים, חשוב לא להתעלם ממנה, גם אם התסמינים חולפים מעצמם. כאשר הפרעת הקצב אינה מאובחנת או מטופלת, היא עלולה להעלות את הסיכון לסיבוכים כמו שבץ מוחי ואי ספיקת לב. עם זאת, אבחון מוקדם, מעקב וטיפול מתאים מאפשרים לרבים מהמטופלים להמשיך בשגרת חיים מלאה ופעילה.
לכן, אם מופיעים כאבים בחזה, קוצר נשימה משמעותי, חולשה קיצונית או תחושת עילפון, חשוב לפנות לבדיקה רפואית בהקדם.
מה ההבדל בין פרפור פרוזדורים לפרפור חדרים?
למרות הדמיון בשם, מדובר בשני מצבים שונים לחלוטין. פרפור פרוזדורים הוא הפרעת קצב שמקורה בעליות הלב, והיא כאמור שכיחה מאד, אך ניתנת לטיפול. היא אמנם דורשת אבחון וטיפול, אך לרוב ניתן לחיות איתה לאורך שנים רבות תחת מעקב רפואי מתאים. זיהוי מוקדם של פרפור פרוזדורים מאפשר לעיתים להחלים ממנה לחלוטין.
פרפור חדרים, לעומת זאת, הוא מצב חירום רפואי מסכן חיים שעלול לגרום לדום לב ודורש טיפול מיידי. פרפור חדרים קורה בדרך כלל אצל אנשים עם מחלות לב משמעותיות או בגלל סיבות גנטיות.
למה חשוב לאבחן ולטפל בזמן?
הסיכון המרכזי בפרפור פרוזדורים הוא היווצרות קרישי דם שעלולים לגרום לשבץ מוחי. בנוסף, לאורך זמן הפרעת הקצב עלולה לפגוע גם בתפקוד הלב ובאיכות החיים. זיהוי מוקדם יכול לעיתים להביא להבראה.
כיצד מטפלים בפרפור פרוזדורים?
הטיפול מותאם באופן אישי לכל מטופל, בהתאם לגיל, למחלות הרקע, לתדירות הפרעת הקצב ולרמת הסיכון לשבץ מוחי.
הטיפול המקובל כיום כולל:
- תרופות נוגדות קרישה
- אבלציה (צריבה), הנחשבת כיום לאחת לשיטה המקובלת ביותר בעולם לטיפול בפרפור פרוזדורים מכוון שהיא השיטה היעילה והבטוחה ביותר. לעיתם, טיפול מוקדם אף עשוי להוביל להבראה מוחלטת ללא צורך בטיפול תרופתי קבוע. מדובר בפרוצדורה זעיר פולשנית שבה משתמשים בצנתרים ובמערכות מיפוי מתקדמות כדי לאתר את המוקדים החשמליים בלב שגורמים להפרעת הקצב ולטפל בהם באופן ממוקד.
במקרים מסוימים ניתן לבצע גם היפוך חשמלי, טיפול שמטרתו להחזיר את הלב לקצב סדיר. היפוך חשמלי יכול להתבצע באמצעות תרופות או באמצעות פעולה קצרה ומבוקרת הנעשית תחת טשטוש, שבה מועבר ללב גירוי חשמלי עדין כדי לנסות להשיב את קצב הלב התקין. המטרה בהיפוך החשמלי אינה היא להחזיר זמנית את קצב הלב על מנת לייצב את החולה, לשפר את תסמיניו ולאפשר זמן עד לקבלת טיפול קבוע, כדוגמאת אבלציה.
למה כדאי לעבור אבחון, ייעוץ וטיפול בהרצליה מדיקל סנטר?
תחום הפרעות הקצב והקרדיולוגיה בהרצליה מדיקל סנטר כולל אבחון, מעקב וטיפולים מתקדמים במגוון מצבי לב, תוך התאמה אישית לכל מטופל. הטיפול מתבצע על ידי צוות מומחים בקרדיולוגיה ובהפרעות קצב, עם גישה לטכנולוגיות אבחון וטיפול מתקדמות ולפרוצדורות חדשניות בתחום. כלל הבדיקות, הייעוצים והטיפולים מתבצעים בזמינות גבוהה ותחת קורת גג אחת.
בנוסף לליווי הקרדיולוגי, המטופלים נהנים ממעטפת רחבה הכוללת צוותי סיעוד מנוסים, ליווי אדמיניסטרטיבי וזמינות גבוהה של בדיקות, ייעוץ וטיפולים, לצד ניסיון בטיפול גם במקרים מורכבים של הפרעות קצב ופרפור פרוזדורים.
