אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
כל איבר וכל מערכת בגופנו מסוגלים לחוש ולנוע הודות למערכת העצבים ההיקפית, אשר יוצאת מחוט השדרה ומסתעפת למאות ואלפי סיבי עצב. התחושה והתנועתיות של הגפיים העליונות, לדוגמה, מתאפשרות הודות לפעולתה של קבוצת עצבים גדולה אשר יוצאת מחלקו העליון של חוט השדרה ושולחת את סיביה דרך הצוואר ובית השחי, לאורך כל היד.
קבוצת עצבים זו נקראת גם מקלעת הזרוע או המקלעת הברכיאלית, ופגיעה בה – אשר עשויה להיגרם מכמה סיבות – עלולה לגרום לבעיות חמורות ביכולת התנועה של היד, עד כדי שיתוק מוחלט.
פגיעה עצבית במקלעת הברכיאלית
כאמור, המקלעת הברכיאלית היא קבוצת עצבים אשר נמשכת מחוט השדרה העליון אל רוב חלקי הגפה העליונה. אחת הנקודות המרכזיות בה, מעין צומת דרכים שבו נפגשים כל עצבי המקלעת, נמצאת באזור חלקה העליון של הכתף, בסמוך לעצם הבריח, מה שחושף את העצבים הללו והופך אותם פגיעים יחסית.
כידוע, עצבי הגוף רגישים ללחץ, לכוח רב המופעל עליהם ישירות ולפגיעות חיצונית אשר עשויות לקרוע אותם באופן חלקי או מלא. במצב כזה, תיפגע יכולת התחושה והתנועה של האיברים שעליהם הם אחראיים, עד כדי שיתוק.
פגיעה במקלעת הברכיאלית נחשבת נפוצה מאוד יחסית בלידות, ולכן נקראת גם בשם שיתוק מיילדוּתי. זוהי פגיעה המוגדרת כפגיעת משיכה, משום שהיא נגרמת בעת משיכת ראשו של התינוק החוצה במהלך הלידה: מעבר היילוֹד בצוואר הרחם הצר עשוי להפעיל במקרים מסוימים לחץ רב על המקלעת, עד כדי פגיעה משמעותית בתפקוד העצבים באזור.
יש לציין כי מקרה כזה אינו טיפוסי לכל לידה, ומתרחש לכל היותר ב-3.6 לידות מתוך 1,000 מקרים.
גורמים שונים מעלים את הסיכוי לשיתוק מיילדותי
- עלייה משמעותית במשקל האם בזמן ההיריון
- עובר במשקל גבוה מהרגיל
- סוכרת שממנה סובלת האם
- לידה מרובת עוברים
- שיתוק מיילדותי בהריונות קודמים של האם
- לידה קשה
- מצוקה עוברית בזמן הלידה
- לידת מלקחיים
- ניתוח קיסרי
- היפוך עובר (מצג עכוז).
אף על פי שפגיעה כזו נפוצה מאוד בלידות, ישנם מקרים נוספים שבהם היא עשויה להתרחש
- מכה חזקה באזור הכתף
- הפעלת לחץ במשקל רב על האזור
- פגיעת ירי או דקירה בחפץ חד
- מתיחה חזקה של המקלעת (בעת תאונת דרכים למשל).
בכל הנוגע לאבחון הפגיעה במקלעת הברכיאלית, המשימה נחשבת מורכבת למדי כאשר מדובר בפגיעה במהלך הלידה. בשל העובדה שמדובר בפעוט בן יומו אשר תגובותיו אינן כשל אדם מבוגר, לא ניתן להסתמך על בדיקות נוירולוגיות רבות (כדוגמת בדיקת הולכה עצבית).
האבחון ייעשה, אם כן, בשלוש דרכים
- גירוי הרפלקסים של התינוק ועידוד הנעת היד הפגועה
- אבחון קליני באמצעות סיווגים רפואיים שונים (מעין 'מבחני תנועה')
- בדיקות דימות שונות, אשר יוכלו לאתר פגיעות נוספות (למשל: שבר בעצם הבריח).
בגיל מבוגר האבחון יהיה פשוט הרבה יותר וייעשה בעזרת שורה של בדיקות נוירולוגיות שונות, בתוספת דיווחיו של המטופל עצמו. בדרכים אלו יוכל הרופא לאתר את מיקומה המדויק של הפגיעה, את העצבים שניזוקו ואת חומרת המצב – מה שיאפשר לו לקבוע מהו הטיפול המתאים ביותר במקרה זה.
בבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר מכשור רפואי מתקדם, המאפשר לרופאים לבצע כל בדיקה וכל אבחון בצורה מיטבית.
מתי ישנו צורך בניתוח לשחזור המקלעת הברכיאלית?
פגיעה במקלעת הברכיאלית יכולה להתרחש בכמה דרגות, החל בירידה מינימלית בכושר התנועה וביכולת התחושה של היד ועד לשיתוק מוחלט. כאשר מדובר בפגיעה מינורית יחסית יועדף הטיפול השמרני, הכולל פיזיותרפיה וטיפולים משקמים של השרירים ושל העצבים הפגועים. אם הפגיעה במקלעת הברכיאלית נחשבת משמעותית וקשה, האפשרות היחידה לטיפול בה היא באמצעות ניתוח נוירוכירורגי ייעודי.
כאן נציין כי ההחלטה בנוגע לצורך בניתוח תתקבל לרוב כחודש או חודשיים לאחר הפגיעה: אם לאורך התקופה הזו לא חל שיפור מסוים במצב, כלומר אם הגוף לא מצליח להשתקם בצורה טבעית ובתהליך עצמאי, הברירה היחידה היא ניתוח לשחזור המקלעת הברכיאלית.
במהלך הניתוח ייתפרו מחדש העצבים הפגועים, כדי להשיב להם את היכולת להוליך אותות חשמליים מהמוח כהלכה ולאפשר תפקוד תקין של היד. אם פעולה זו אינה אפשרית, יושתלו במקום העצבים הפגועים עצבים בריאים אשר יילקחו לרוב מאזור השוק או מקבוצת עצבים סמוכה. את הניתוח ניתן לבצע כיום גם בשיטה הזעיר-פולשנית (אחד מהתחומים שבהם נחשב בית החולים הרצליה מדיקל סנטר למוביל בישראל), אשר מבטיחה התאוששות מהירה יותר מההליך.
ניתוחי שחזור המקלעת הברכיאלית הם ניתוחים מיקרוכירורגיים אשר נעשים אך ורק בידי רופאים מומחים ומנוסים בטיפול בפגיעה שכזו.
למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם
