הרדמה

לקראת ניתוח או הליך רפואי, טבעי שיעלו שאלות על ההרדמה: האם תהיו ערים, מה תרגישו וכיצד תיראה ההתאוששות? היכרות עם סוגי ההרדמה ועם התהליך יכולה לעזור לכם להגיע מוכנים יותר.

ההרדמה נועדה למנוע כאב בזמן ההליך הרפואי. היא יכולה לאלחש אזור קטן בגוף, להשפיע על אזור נרחב יותר או להביא למצב של חוסר הכרה מבוקר. השיטה מותאמת לסוג ההליך, למשכו, למצבכם הבריאותי ולשיקולים רפואיים נוספים. הצוות יסביר אילו אפשרויות מתאימות עבורכם, ותוכלו לשאול שאלות ולשתף בהעדפות ובחששות.

סוגי ההרדמה

ומה לגבי טשטוש? טשטוש מסייע להרפיה ולישנוניות בעומקים שונים, ויכול להשתלב עם הרדמה מקומית או אזורית.
שיטת ההרדמה נבחרת בהתאם להליך ולמצבכם הרפואי.

הרדמה כללית

הרדמה כללית, המכונה גם הרדמה מלאה, היא מצב של חוסר הכרה מבוקר הנגרם באמצעות תרופות. במהלכה אינכם מודעים למתרחש ואינכם אמורים לחוש כאב בזמן הניתוח.

חומרי ההרדמה ניתנים דרך הווריד או בשאיפה, ולעיתים בשילוב בין השניים. לאורך ההרדמה הרופא המרדים משגיח עליכם, עוקב אחר מדדים חיוניים כמו דופק, לחץ דם ורמת החמצן בדם, ומתאים את הטיפול לצורכיכם. הצוות דואג גם לשמירה על דרכי הנשימה ולתמיכה בנשימה בהתאם לצורך.

בסיום ההליך מופסק מתן חומרי ההרדמה ומתחיל תהליך ההתעוררות, בהשגחת הצוות.

הרדמה אזורית

הרדמה אזורית מונעת תחושת כאב באזור נרחב יחסית בגוף, למשל ביד, ברגל או בפלג הגוף התחתון. היא נעשית באמצעות מתן חומר מאלחש בקרבת עצבים המעבירים תחושה מהאזור המטופל.

אפשר לעבור הליכים מסוימים בהרדמה אזורית כשאתם ערים. במקרים אחרים משלבים אותה עם טשטוש או עם הרדמה כללית. היא עשויה לשמש גם להקלה על כאבים לאחר הניתוח.

סוגי הרדמה אזורית כוללים:

• הרדמה ספינלית: הרדמה ספינלית היא סוג של הרדמה אזורית, המתאים לניתוחים מסוימים בפלג הגוף התחתון. חומר מאלחש מוזרק באמצעות מחט דקה בגב התחתון אל נוזל השדרה המקיף את העצבים. בשונה מהרדמה אפידורלית, החומר ניתן לתוך נוזל השדרה ולא לחלל האפידורלי.

  ההזרקה נעשית בדרך כלל בישיבה עם גב כפוף או בשכיבה על הצד, לאחר אלחוש מקומי של העור. עם תחילת ההשפעה עשויים להופיע חום, נימול וכבדות ברגליים, ובהמשך ירידה בתחושה וביכולת להזיז אותן באופן זמני. לפני תחילת הניתוח המרדים בודק שההרדמה פועלת כנדרש.

  אפשר להישאר ערים במהלך ההליך או לקבל גם טשטוש, בהתאם לתוכנית ההרדמה. ייתכנו תחושות של לחץ או תנועה, אך אם אתם חשים כאב חשוב לומר זאת לצוות.

  התחושה והתנועה חוזרות בהדרגה עם התפוגגות ההרדמה. עד אז אין לקום או ללכת ללא אישור ועזרה מתאימה מהצוות.

• הרדמה אפידורלית: מתן חומר מאלחש לחלל האפידורלי שבקרבת עצבי עמוד השדרה. לעיתים מוחדרת צינורית דקה המאפשרת להמשיך לתת תרופות לאורך זמן.

• חסם עצבי היקפי: הזרקת חומר מאלחש בקרבת עצב או קבוצת עצבים, למשל לצורך הרדמה של אזור ביד או ברגל.

לאחר הרדמה אזורית ייתכנו חוסר תחושה, תחושת כבדות או חולשה זמנית באזור שהורדם. משך ההשפעה משתנה בהתאם לשיטה ולתרופות שניתנו.

הרדמה מקומית

הרדמה מקומית מאלחשת אזור קטן וממוקד בגוף, למשל לצורך הסרת נגע בעור או נטילת דגימת רקמה — ביופסיה. בדרך כלל נשארים ערים ומודעים לסביבה.

החומר המאלחש ניתן לרוב בזריקה סמוך למקום הטיפול. בהליכים מסוימים משתמשים בטיפות, בתרסיס, במשחה או בג׳ל. הרדמה מקומית יכולה להינתן על ידי הרופא המבצע את ההליך, ללא צורך במרדים בכל מקרה.

גם כשהאזור מאולחש, ייתכן שתרגישו מגע, לחץ או משיכה. אם אתם מרגישים כאב, חשוב לומר זאת לצוות כדי שיוכל לבדוק ולהתאים את הטיפול.

טשטוש ושילוב בין שיטות הרדמה

טשטוש, הנקרא גם סדציה, הוא מתן תרופות המסייעות להרפיה ולישנוניות. עומק הטשטוש משתנה בהתאם להליך ולצורך הרפואי, ועשוי להשפיע על מידת הערנות ועל הזיכרון מההליך.

טשטוש עשוי להינתן לצד הרדמה מקומית או אזורית. הוא אינו מחליף בהכרח את הצורך באלחוש האזור המטופל.

לעיתים משלבים בין שיטות הרדמה כדי לאפשר את ביצוע ההליך ולשפר את השליטה בכאב לאחריו. הצוות יסביר מה מתוכנן עבורכם ומהן החלופות אם יהיה צורך לשנות את תוכנית ההרדמה.

כיצד מתכוננים להרדמה?

ההכנה תלויה בהליך ובשיטת ההרדמה המתוכננת. בחלק מהמקרים תתקיים פגישה עם רופא מרדים במרפאת טרום ניתוח, ובאחרים תפגשו אותו ביום ההליך.

חשוב למסור לצוות מידע על:

• מחלות רקע ומצבכם הבריאותי, לרבות שינוי שחל לאחרונה.

• כל התרופות ותוספי התזונה שאתם נוטלים, ובפרט תרופות לדילול דם.

• אלרגיות ותגובות קודמות לתרופות או לחומרי הרדמה.

• קשיים או סיבוכים בהרדמות קודמות, אצלכם או במשפחה.

• עישון, שימוש באלכוהול או בחומרים אחרים שעשויים להשפיע על ההרדמה.

הביאו רשימת תרופות מעודכנת, מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות בהתאם לבקשת הצוות. אין להפסיק תרופות או לשנות את המינון על דעת עצמכם.

הפגישה היא גם הזדמנות לשאול שאלות ולשתף בחששות, לרבות חשש מכאב, מבחילות או מהישארות בהכרה בזמן ההליך.

אכילה ושתייה לפני ההליך

יש לפעול לפי ההנחיות האישיות שקיבלתם מהצוות הרפואי לגבי אכילה, שתייה ונטילת תרופות לפני ההליך. ההנחיות עשויות להיות שונות לגבי מזון ולגבי נוזלים, ולכן חשוב לוודא מה מותר ועד מתי בכל אחד מהם.

מטרת הצום היא להפחית את הסיכון לעליית תוכן הקיבה ולכניסתו לדרכי הנשימה בזמן ההרדמה. גם כאשר מתוכננת הרדמה אזורית או מקומית, יש לברר מהן ההנחיות המתאימות להליך שלכם, במיוחד אם מתוכנן גם טשטוש.

אם ההנחיות אינן ברורות או שלא קיבלתם הנחיות, פנו לצוות ובקשו הבהרה לפני ההליך.

התאוששות מהרדמה

ההתאוששות תלויה בסוג ההרדמה, בתרופות שניתנו, בהליך שעברתם ובמצבכם הבריאותי.

לאחר הרדמה כללית תישארו בהשגחה במהלך ההתעוררות. הצוות יעקוב אחר מצבכם ויטפל לפי הצורך בכאב, בבחילות או בתופעות אחרות. בתחילה ייתכנו ישנוניות או בלבול זמני.

לאחר הרדמה מקומית או אזורית, האזור המטופל עשוי להישאר רדום גם לאחר סיום ההליך. כל עוד התחושה והתנועה לא חזרו, חשוב להגן עליו מפגיעה ומחום. אם הרגליים עדיין רדומות או חלשות, אין לקום או ללכת ללא אישור ועזרה מתאימה.

לפני השחרור תקבלו הנחיות להמשך טיפול, לשיכוך כאב ולחזרה לפעילות. בררו אם נדרש מלווה ומהן ההגבלות לגבי נהיגה, עבודה והפעלת מכשירים. לאחר הרדמה כללית או טשטוש אין לנהוג הביתה, ויש להסדיר ליווי בהתאם להנחיות הצוות. גם לאחר הרדמה מקומית או אזורית, החזרה לנהיגה תלויה בהליך, באזור שטופל ובהנחיות השחרור.

תופעות לוואי וסיכונים אפשריים

לא כל מטופל חווה תופעות לוואי. סוג התופעות והסיכון להן משתנים לפי שיטת ההרדמה, ההליך ומצבו הרפואי של המטופל.

לאחר הרדמה כללית ייתכנו בחילות, הקאות, ישנוניות, רעד, כאב גרון או צרידות. לאחר הרדמה מקומית או אזורית ייתכנו רגישות או שטף דם באזור ההזרקה, נימול וחולשה זמנית. בחלק מסוגי ההרדמה האזורית ייתכנו גם ירידה בלחץ הדם, קושי זמני במתן שתן או כאב ראש.

סיבוכים משמעותיים, כגון תגובה אלרגית קשה, פגיעה נשימתית או פגיעה עצבית, אינם שכיחים. הצוות יסביר לכם את הסיכונים הרלוונטיים לשיטה המוצעת ולמצבכם.

לפני היציאה הביתה חשוב לוודא שאתם יודעים אילו תופעות צפויות, מתי יש לפנות לקבלת עזרה ולמי לפנות. אם מופיעים תסמינים חריגים, החמרה או חוסר תחושה שנמשך מעבר לזמן שהוסבר לכם, פנו לצוות בהתאם להנחיות השחרור. קושי בנשימה מחייב פנייה דחופה לעזרה רפואית.