מכון ה-EMG של הרצליה מדיקל סנטר, בניהולו של ד"ר רון דבי, נוירולוג בכיר ומומחה למחלות נוירומוסקורליות (מחלות עצב-שריר) ומנהל מחלקה נוירולוגית, מציע בדיקות נוירולוגיות אלקטרודיאגנוסטיות (נקראות גם אלקטרופיזיולוגיות או אלקטרומיוגרפיות), המיועדות לאבחון של תסמינים נוירולוגיים הקשורים במערכת העצבים ההיקפית ומערכת השרירים.
תסמינים כאלו יכולים לכלול הפרעות תחושה, כגון: תחושות של שריפה, קור, נמלול, עקצוצים, דקירות, זרם חשמלי, לחץ, גרד, דגדוג, תחושה שדורכים על אבנים או על סיכות, תחושת רדימות ואף חוסר תחושה.
מעורבות של העצבים המוטוריים תתבטא בחולשה ובדלדול של השרירים.
הסימפטומים יכולים להעיד על מחלה של העצבים ההיקפיים, שיכולה להיות ראשונית (כלומר, שמקורה במערכת העצבים הפריפרית) או משנית למחלות אחרות (כמו סוכרת).
זמינות הבדיקות במכון הנה גבוהה, המכשור חדשני ומתקדם וכל הרופאים המבצעים את הבדיקות ומפענחים אותן הנם בעלי ניסיון רב בתחום. ניתן לקבוע בדיקה במכון עם הפניית רופא או לקבוע תור באופן עצמאי ללא הפנייה – כאשר המטופל מעיד על תסמינים רלוונטיים.
מהי בדיקת EMG ?
בדיקת EMG מתעדת את הפעילות החשמלית הנוצרת בשרירים, ועוזרת לאבחן מחלות שרירים על ידי זיהוי האם מדובר במחלת שרירים (מיופתיה) או מחלת עצבים המשפיעים על תפקוד השריר (נוירופתיה).
במהלך הבדיקה מוחדרת מחט דקה לשריר, המשמשת כאלקטרודה, ומתעדת את הפעילות החשמלית בשריר בזמן מנוחה ובזמן הפעלתו. התכווצות סיבי השריר מתרחשת כתוצאה משינוי במתח החשמלי בקרום תאי השריר, שגורם לשחרור יוני סידן בתאים ולבסוף להתכווצות השריר.
מאפייני הפעילות החשמלית המתקבלים שונים בין מחלות שריר ראשוניות לבין מחלות הנגרמות מפגיעה עצבית. לכן, הבדיקה חיונית לאבחון מחלות שרירים ומסוגלת להבדיל בין מחלות שריר ראשוניות לאלו הנגרמות מבעיות עצביות.
מי זקוק לבדיקת EMG ?
ישנם מספר מצבים וסימפטומים שבגינם רופא עשוי להמליץ על ביצוע בדיקת EMG:
- חולשת שרירים: כאשר המטופל מתלונן על חולשה בלתי מוסברת בשרירים.
- כאבים בשרירים: כאבים מתמשכים בשרירים או התכווצויות שרירים בלתי נשלטות.
- נימולים ועקצוצים: תחושות של נימול או עקצוץ בגפיים, שיכולות להעיד על בעיות במערכת העצבים.
- כאב בגפיים: כאבים בידיים, ברגליים או בגב התחתון, שיכולים להצביע על בעיות בעמוד השדרה או בשרירים.
- תסמונת התעלה הקרפלית: נימול או כאב בידיים שיכולים לנבוע מלחץ על העצב המדיאני בתעלה הקרפלית.
- מחלות נוירולוגיות: חשד למחלות נוירולוגיות כמו ALS (Amyotrophic Lateral Sclerosis), מחלות שריר כמו דושן, או פולימיוזיטיס.
- פציעות עצבים: לאחר פציעות שונות שעלולות לגרום לנזק עצבי, כמו חבלה בעמוד השדרה או קריעה של עצב.
- דלקת עצבים: במקרים של דלקת עצבים, כגון נוירופתיה היקפית.
הבדיקה יכולה לספק מידע חשוב על התפקוד של השרירים והעצבים ולהיות חלק חשוב מתהליך האבחון והטיפול הרפואי.
מהן הבדיקות המוצעות במכון EMG?
ניתן לחלק את הבדיקות לשתי קטגוריות עיקריות, המשלימות זו את זו, ונותנות תמונה קלינית מלאה: בדיקת הולכה עצבית (NCV) שמאפשרת לבדוק את הפעילות התקינה של מערכת העצבים (האם השרירים מקבלים פקודות עצביות כיאות וכנדרש) ובדיקת השרירים עצמם (EMG) המבוצעת באמצעות מחט (אלקטרודה) דקה המוחדרת לשריר ורושמת את הפעילות החשמלית הנוצרת בו.
למעשה, מדובר במדידת מהירות ההולכה העצבית (הקצב שבו תאי העצב שבמקום נותנים פקודה לשריר לזוז אנה ואנה) ובמדידת הפעילות החשמלית של השריר (עד כמה הוא מגיב וכיצד, לפקודות העצביות שהוא מקבל).
להלן רשימת הבדיקות:
1. EMG – בדיקה אלקטרומיוגרפית (Electromyography EMG)
בדיקת השרירים כרוכה בהחדרת מחט דקה (בדרך כלל לא כואבת ונסבלת בהחלט) אל השריר, כדי למדוד את התפקוד העצבי שלו. ראשית נמדד השריר במנוחה – שם נצפה לא לראות פעילות עצבית כלל. אם נראה שיש בשריר פעילות עצבית במנוחה, כבר נוכל לחשוד בבעיה נוירולוגית. באמצעות האלקטרודה שהחדרנו אל השריר ומדידה רצופה במהלך פעילויות שונות, נוכל לאבחן את תפקודו החשמלי והעצבי.
2. בדיקת NCT/NCV – הולכה עצבית מוטוריות וסנסוריות (תחושתיות) – Nerve Conduction Test
בדיקה קלאסית זו נועדה לבדוק את פעילות העצבים ההיקפיים ותקינותם, ומשמשת כבדיקת "קו ראשון" במגוון של חשדות לתחלואה נוירולוגית, במחלות כמו נוירופתיה, פולינוירופתיה ותסמונת התעלה הקרפלית, פגיעות בעצבים ההיקפיים או בשורשי העצבים בעמוד השדרה.
3. בדיקות גלי F ו-H לשורשי העצבים
זוהי בדיקה מתקדמת יותר, הנועדה להעריך את מעורבות החלקים המקורבים לעצבים (בייחוד השורשים), באמצעות מדידת גלי F ו-H (F wave, H wave) לצורך ביסוס אבחנה מבדלת.
4. בדיקת גירוי עצבי חוזר (Repetitive nerve stimulation)
גירוי עצבי חוזר היא בדיקה שמבוצעת במכון כדי להעריך ולאבחן מחלות של חיבור עצב-שריר, שמערבות את הסינפסה בין העצב המוטורי לבין השריר, כמו מיאסטניה גרביס Myasthenia Gravis.
מספר דגשים לבדיקות
- ניתן להגיע לבדיקה עם הפנייה מרופא מומחה (כמו נוירולוג או אורטופד) וניתן לקבוע תור לנוכח תסמינים נוירופתיים ללא הפנייה.
- התורים לבדיקות קצרים וזמינים מאוד. הבדיקות הן קצרות (עד כשעה), נערכות באופן מרפאתי והן אינן מסוכנות.
- במהלך הבדיקה ייתכן ותוחדר מחט דקיקה אל השריר, שעלולה לגרום לאי נעימות קלה ונסבלת ברוב המקרים.
- הבדיקות נערכות בשכיבה על מיטה ודורשות שיתוף פעולה מלא מצד הנבדק (יינתנו הוראות כמו לכווץ את השריר, להזיז את הרגל וכדומה).
- הבדיקות אינן מבוצעות בדרך כלל: בילדים; בתשושי נפש; במי שעבר השתלת קוצב לב; במי שנוטל נוגדי קרישה כמו קומדין והפרין (אלא בצירוף בדיקת דם עדכנית המעידה על ערכי INR נמוכים); וכאשר איזור הבדיקה דלוק, מזוהם או כיבי.
- בדיקת הולכה עצבית (ללא בדיקת השרירים עם מחט) ניתנת לביצוע בחולים הנוטלים נוגדי קרישה (קומדין, הפרין, פרדקסה, קסרלטו, אליקוויס).
מחלות נפוצות בתחום עצב-שריר ותסמינים
- מחלות של העצבים ההיקפיים (מערכת העצבים הפריפרית):
כאבים נוירופתיים; כאבי רגליים (רגליים "שורפות"); נמלולים, כולל נמלול בידיים; תסמונת גיליאן ברה; פולינוירופתיה; תסמונת התעלה הקרפלית; נוירופתיה סוכרתית; נוירופתיה; CIDP
(נוירופתיה דלקתית דמיאלינטיבית כרונית). - מחלות שרירים: כאבי שרירים, חולשת שרירים, התכווצויות שרירים, פיברומיאלגיה, פסיקולציות (קפיצות שרירים), דלקת שרירים, ניוון שרירים, מיופתיה (מחלות שרירים).
- מחלות חיבור עצב-שריר: ראייה כפולה (כפל ראייה), צניחת עפעפיים, מיאסטניה גרביס.
- מחלות של חוט השדרה: פוליו, ALS.
- מחלות של מערכת העצבים המרכזית: רעד (רעידות או רעד בידיים), טרשת נפוצה (MS).
מדוע חשוב לבצע בדיקות אלה במכון?
לבדיקות במכון ה-EMG יש חשיבות ניכרת, שכן רק לאחר אבחנה מבדלת מוסמכת – ניתן להציע טיפול יעיל לבעיה.
בעיות שונות בתכלית, שיש להן טיפול אחר לגמרי, יכולות להציג את אותם הסימפטומים – והבדיקה במכון מעלה את הסיכוי להבחין ביניהן, וכפועל יוצא מכך – לתת טיפול יעיל לבעיה שאובחנה.
מלבד כאבים ותסמינים נוירופתיים קלאסיים, בדיקת EMG יכולה לעזור למקם את הכאב בתסמונות, כגון התעלה הקרפלית בשורש כף היד והתעלה הקוביטלית במרפק; לסייע באבחון של תסמונת התעלה הטרסלית בקרסול; לאבחן תסמונות לכידה של העצבים ההיקפיים בצוואר; לסייע בהחלטה על ביצוע ניתוח בתסמונת פרונטור בזרוע; ולאשר (או לשלול) חשד ל-ALS.