מיגרנה – סוגים, תסמינים ודרכי טיפול

מיגרנה היא אחד הסוגים השכיחים והמעיקים ביותר של כאב ראש. למעשה, נכון יותר לומר שהיא לא “סתם” כאב ראש, כפי שכולנו מכירים מפעם לפעם (למשל, אחרי יום עבודה ארוך). התשובה הפשוטה לשאלה מה זה מיגרנה היא פשוטה: כאב ראש חזק מאוד עם תסמינים נלווים מרובים. היא עלולה לפקוד את האדם במצבים שונים, החל מכאב נקודתי ועד לתרחיש המורכב של מיגרנה כרונית, ובניגוד לכאבים “רגילים” סביר להניח שאופטלגין לא יסייע כאן. אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

במאמר הבא נציג את כל מה שחשוב לדעת על מיגרנה ונסביר לכם איך ניתן לטפל, עם מסקנה ברורה: השד ממש לא חייב להיות נורא כל כך.

איזה סוגי מיגרנות קיימות?

מיגרנה היא מחלה נוירולוגית בעלת מנגנון ברור, תמונה קלינית ידועה וטיפולים ממוקדים ספציפיים. היא נחשבת לנפוצה מאוד, כאשר על פי ההערכות סובלים ממנה למעלה ממיליון ישראלים, ולמרות זאת נראה שהמודעות אליה ולהבדלים בינה לבין כאבי ראש "רגילים" לוקה בחסר.

את המיגרנות נהוג לחלק לשני סוגים עיקריים, בהתאם לנסיבות ההופעה של הכאבים, התסמינים שלפני (אם קיימים) וכמובן שגם דרכי האבחון וההתמודדות. הסוג הראשון הוא מיגרנה נפוצה – מיגרנה ללא אאורה. סימן הזיהוי העיקרי שלה הוא כאב ראש שעלול להקשות על אלו החווים אותו, לצד תסמינים נלווים דוגמת בחילות או הקאות. במקביל תוכלו למצוא גם מיגרנה עם אאורה, שנקראה בעבר "מיגרנה קלאסית”, במסגרתה לפני כאבי הראש האדם חווה הפרעות ראייה או תחושה.

קיימות סוגי מיגרנות נוספות ושכיחות הרבה פחות, דוגמת מיגרנה אוקולרית הכרוכה בכאבים סביב העיניים ובפגיעה בראייה, מיגרנה בטנית המבוטאת בכאבי בטן ותסמינים נוספים (גם ידוע על מיגרנה ללא כאבי ראש) ועוד.

מה הם התסמינים השכיחים של מיגרנה?

מיגרנה טומנת בחובה הגבלה תפקודית קשה, כפי שתעיד העובדה שהיא מדורגת במקום השני בין המחלות הגורמות לפגיעה התפקודית המורכבת ביותר לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO). ברמה הכללית מדובר בכאב ראש חזק במיוחד ומשבית. הוא גורם לכך שפעמים רבות הסובלים ממנה אינם מסוגלים לתפקד כלל במהלך התקף מיגרנה ומעדיפים לשכב או לנוח עד יעבור זעם – מה גם שפעילות שגרתית עלולה להחמיר את הכאבים.

מיגרנה באה לידי ביטוי בהתקפים ממושכים של כאבי ראש, שעלולים להימשך עד שלושה ימים ברצף.

חשוב לזכור שמיגרנה היא הרבה יותר מאשר כאב ראש "בלבד", חמור וממושך ככל שיהיה. קיימים למעלה מ-40 תסמינים במסגרת התקף מיגרנה, כאשר יש הבדלים בתסמינים הנקודתיים בין סוגי המיגרנות השונות. מיגרנה ללא אאורה עלולה לתקוף את האדם באופן תדיר, כשכל סוג של התקף כזה יכול להימשך החל ממספר שעות ועד התקף ארוך מאוד הנמשך ברציפות מספר ימים.

בדרך כלל האדם הסובל ממיגרנה מסוג זה יחווה כאב ראש בצד ימין או כאב ראש בצד שמאל, אם כי יש מקרים בהם הכאב מופיע בכל הראש. כך או כך הכאב עלול להתגבר, גם ביצוע פעילות גופנית שגרתית – מה שמקשה אף הוא על התפקוד היום-יומי.

בחלק מהמקרים צפויים ללוות את המיגרנה תסמינים דוגמת רגישות יתרה לאור או לרעשים, בחילות, סחרחורות, כאבי צוואר, שינוי במצב הקוגניטיבי (“Brain Fog”), הקאות ועוד. החלוקה העיקרית היא לשלב הראשוני ("פרודורם”) במסגרתו יופיעו אצל כחצי מהסובלים מהבעיה תסמינים דוגמת עצבנות יתר, דיכאון, עייפות או שינויים קיצוניים במצב הרוח.

לאחר כאב הראש עלול להופיע שלב ה"פוסטדורם", אשר כחלק ממנו ייתכנו רגישות יתר, עייפות או עצבנות. התסמינים האלו לפני ואחרי כאב ראש עלולים להימשך ליום-יומיים, לכן אם מדובר בתדירות התקפי כאב ראש גבוה מדובר במיגרנה ללא הפסקה – nonstop migraine.

מה הם התסמינים השכיחים של מיגרנה עם אאורה?

כשליש מאנשים עם מיגרנה חווים התקפי מיגרנה עם אאורה. מדובר בתופעה של תסמינים נוירולוגים ריאתיים או תחושתיים, שמתקדמים בצורה הדרגתית בתוך מספר דקות עד שעה לפני כאב הראש עצמו.

מיגרנה עם אאורה עלולה לכלול אף היא את התסמינים הלא נעימים והשלבים שתוארו מעלה, עם תוספת משמעותית: לפני הופעת הכאבים נוטים להופיע תסמינים מקדימים, המכונים "אאורה" (Aura) או בעברית "הרגשה מוקדמת". המדובר הוא בהפרעה נוירולוגית תפיסתית, שעלולה לבוא לידי ביטוי בהרגשה של בלבול, הופעת אורות וכתמים בצבעים שונים בשדה הראייה, ריחות חריגים, שמיעת קולות "מוזרים", תחושת נימולים בפנים או בגפיים ועוד.

האאורה עשויה להופיע שניות ספורות אבל גם כשעה לפני הכאב עצמו, והתסמינים צפויים לחלוף מעצמם לפני הופעת כאב הראש. ייתכן מצב בו יופיעו רק תסמיני האאורה, ללא כאבי ראש.

מתי נפנה לטיפול רפואי?

אחת הטעויות הגדולות ביותר, ולמרבה הצער גם הנפוצות, היא להמתין עד אשר המיגרנה תחלוף. לרוב זה קורה לאחר פרק זמן מסוים, אולם מנגד בהיעדר זיהוי של הבעיה וטיפול בה התמונה עלולה להסתבך. יש מקרים בהם מדובר בכאב ראש משני לתהליך אחר ולא מיגרנה, מה שעלול להיות מצב חירום הדורש בדיקת רופא או פינוי לבית החולים הקרוב בהקדם. למעשה, אנשים מגיעים פעמים רבות למיון בעקבות מיגרנה, וידוע גם על פניות חוזרות למיון.

ברוב המקרים מבצעים במיון בדיקת CT ראש, על מנת לשלול כאב ראש משני לתהליך תוך גולגולתי. לאחר ביצוע הבדיקה, בהנחה שלא התגלו ממצאים חריגים, משחררים אותם לביתם. הבעיה היא שזה עלול לקרות בלי שאותם אנשים מקבלים טיפול ייעודי מספק למיגרנה, כך שהבעיה עלולה לחזור במהרה או להחמיר.

מיגרנה עלולה לגרום למצבים מסכני חיים של ממש, דוגמת שבץ איסכמי עקב חסימת כלי דם כתוצאה מקרישים. מצב זה, הקשור בעיקר למיגרנה עם אאורה, מחייב אף הוא פינוי מהיר לבית החולים וקבלת טיפול מיידי. עם זאת הסיכון לפיתוח אירוע מוחי בעקבותה הוא נמוך ותלוי בגורמי סיכון וסקולריים נוספים. כיום קיים מחשבון MARS, שמאפשר להעריך את הסיכון לאירוע מוחי אצל אנשים החווים מיגרנה עם אאורה.

בטווח הארוך אנשים הסובלים ממיגרנה עלולים לחוות מחלות לב וכלי דם כרוניות, בעיות במערכת העיכול, בעיות נפשיות דוגמת דיכאון או הפרעות חרדה. הרשימה, למרבה הצער, עוד ארוכה.

מה הם גורמי הסיכון העיקריים למיגרנה?

מיגרנה היא מחלה נוירו-וסקולרית, נוירו-דלקתית, הנגרמת מעלייה ברמת החלבון הפרו דלקתי CGRP במערכת העצבים. היא פוקדת גברים ונשים כאחד, אם כי היא נפוצה יותר בקרב נשים (כשני שליש מהסובלים ממיגרנה הן נשים). ההשערה היא שהדבר נובע מגורמים הורמונליים, מה שמסביר מדוע היא נפוצה במידה רבה סביב המחזור החודשי וגיל המעבר.

מיגרנה היא מחלה מולטיפקטוריאלית, כך שקיימים לה גם גורמים אחרים. הבנה של המנגנון הבסיסי של מיגרנה מאפשר כיום טיפול ספציפי למחלה, יעיל הרבה יותר מכפי שהיה פעם.

גורמי סיכון נוספים לבעיה הם:

• גיל – ההתקפים יופיעו לרוב בגילים מוקדמים יחסית, בעיקר בטווח של 45-12, אם כי אנשים בכל גיל עלולים לסבול מכך.
• תורשה – מיגרנה היא מחלה תורשתית, על פי ההערכות בכ-70% מהמקרים. אנשים שבמשפחה שלהם יש היסטוריה של מיגרנה נמצאים בסבירות גבוהה לחוות את הבעיה גם הם.
• תזונה – ישנם מחקרים המצביעים על כך שחוסרים תזונתיים שונים, דוגמת ויטמין B2 או מגנזיום, עלולים לתמוך בהתפתחות מיגרנה.

במקביל, ניתן להצביע על כמה גורמים הנחשבים למעוררים, כלומר, עלולים לגרום להתפרצות ולהחמרת התקף בקרב אנשים אצלם אובחנה המחלה. ביניהם ניתן למנות לחצים נפשיים ומתחים, בעיות שינה, תפריט תזונתי שאינו מאוזן, נטילת תרופות מסוימות ושינויים חיצוניים כדוגמה שינוי במזג האוויר.

האם ניתן לאבחן מיגרנות?

חלק מרכזי מהקושי בהתמודדות הוא שמדובר, במידה מסוימת, במחלה שהיא "בלתי נראית". אין בדיקות שעשויות להצביע על כך שמדובר במיגרנה בכל מאת האחוזים ולקבוע את סוגה.

אנשים הסובלים ממיגרנה עשויים להיות עם תוצאות תקינות לחלוטין בבדיקות אחרות שנעשות לאיתור הבעיה, דוגמת CT ראש, MRI מוח, בדיקת EEG, ניקור מותני ובדיקות דם.

בתנאים האלו, האבחנה של המחלה היא במהותה קלינית. האבחון נעשה בעיקר על פי תלונות המטופל ותוך בחינת התסמינים הספציפיים המופיעים אצלו, תדירותם, נסיבות ההופעה שלהם ופרמטרים נוספים, דוגמת ההיסטוריה המשפחתית של המחלה.

אלא שגם כאן זו משימה שאינה פשוטה כלל. חלק מהתסמינים עלולים לאפיין שלל מצבים ומחלות אחרים. כדי לזהות אם סובלים מהמחלה ולהתחיל טיפול בהתאם, חשוב לכן לגשת לנוירולוג המומחה למיגרנה.

מה הם דרכי הטיפול במיגרנות?

כיום מוצעים מספיק טיפולים שעשויים להקל משמעותית על איכות ושגרת החיים של האדם החווה מיגרנה, החל מהורדת תדירות התסמינים ועד להפחתת דרגת החומרה והדפוסים שלהם. הטיפול בפועל נחלק לשתי מטרות עיקריות: טיפול אקוטי להתמודדות עם התפרצות המיגרנה הנוכחית, וטיפול מניעתי שעשוי למנוע חזרה של ההתקפים.

בכל אחד מהמקרים הטיפול חייב להיות מותאם לכל אדם באופן אישי ועשוי לשלב כלים מדיסציפלינות שונות, הן מתחום הרפואה הקונבנציונלית והן מהעולם הרחב מאוד של הרפואה המשלימה או הטבעית.

טיפול במיגרנה קשה

מרגע הופעת כאבי הראש והתסמינים האחרים, אם קיימים כאלו, יש כמה פעולות שניתן לעשות כדי לשפר את המצב. טיפול במיגרנה נעשה בהתאם לסוגה, למאפייני האדם הסובל ממנה ולהמלצות הכלליות של הרופא המטפל.

ראשית, ניתן לקחת כדורים מסוגים שונים. רבים נוטלים תרופות משככות כאבים ותרופות נוגדות דלקת, אפילו ללא ייעוץ רופא, אבל הבעיה היא שתרופות פשוטות דוגמת אופטלגין אינן מתאימות להתקפי מיגרנות. היעילות שלהם במקרים אלו היא נמוכה מאוד עד לא קיימת.

כיום יש קבוצה חדשה של תרופות המציעות יעילות גבוהה יותר ופחות תופעות לוואי, אותן ניתן ליטול לאחר ייעוץ רופא כדי לשכך התקפים קשים של מיגרנה. קיימות תרופות נגד מיגרנה ללא מרשם, אולם מומלץ גם במקרים אלו להיוועץ בגורם רפואי מוסמך טרם נטילתן.

טריפטנים, דוגמת רילרט,רילזט או זומיג מתאימים יותר ועשויים לעצור את ההתקף הנקודתי, אבל הם לא מסייעים לכולם ולא בכל התקף. חיסרון נוסף של טריפנים הוא תופעות הלוואי הדי משמעותיות, שמביאות לכך שכ-40% מהמטופלים בתרופה מפסיקים אותה בשלב מסוים בעקבות כך, וכן האיסור להשתמש בתרופות אלה לאנשים עם רקע וסקולי (למשל, כאלו שעברו אירוע מוחי או לבבי).

ככלל, שימוש יתר בתרופות – למעלה מיומיים בשבוע, בחלק גדול מהמקרים – עלול לגרום להחמרה בכאב ראש או אפילו להתפתחות כאב ראש "חדש", הנובע משימוש יתר בתרופות.

כל משככי הכאבים, הטריפטנים ובעיקר תרופות המכילות אופיאטים עלולים לגרום לכאבי ראש מסוג זה. יוצאים מכלל זה גפנטים (אנטגוניסטים ל-CGRP), בעלי מספר נמוך משמעותית של תופעות לוואי ואפשרות לנטילה גם למי שסובל ממחלה וסקולרית עקב היעדר השפעה על כלי הדם.

בגפנטים ניתן להשתמש ללא הגבלה. כדוגמה בארץ יש לנו שני גפנטים כגון NURTEC ו- UBRELVY.

במקביל ניתן למצוא טיפולים יעילים שאינם תרופתיים ושאינם כרוכים בתופעות לוואי משמעותיות לצורך התמודדות עם היקף מיגרנה. דוגמה לכך היא נוירומודולציה, המבוסס על השריית השינוי בפעילות המוחית.

לצד הטיפולים חשוב להפחית ככל שניתן את הגירויים אליהם נחשפים, בעיקר רעש ואור, אשר הרגישות אליהם כאמור גבוהה במהלך מיגרנה. בנוסף הכרחי להפחית ככל שניתן את הטריגרים האפשריים של המחלה, דוגמת סטרס, לחץ נפשי, חוסר שינה ושתיית אלכוהול (כולל יין ובירה כמובן).

טיפול מניעתי במיגרנה באמצעות תרופות

אם סובלים מלמעלה מארבעה ימי מיגרנה בחודש, או הכאבים והתסמינים אינם מאפשרים לכם לתפקד, חשוב לשקול טיפול מניעתי. שנים ארוכות לא היה בנמצא טיפול מניעתי יעיל למיגרנה. נעשה שימוש בתרופות שאינן ספציפיות, למשל תרופות לטיפול באפילפסיה (דוגמת טופמקס), תרופות אנטי דכאוניות (דוגמת אלטרולט) או תרופות ליתר לחץ דם (כמו פרולול). טיפולים מהסוג הזה אינם יעילים ועלולים לטמון בחובם תופעות לוואי, כך שרוב האנשים עם מיגרנה שטופלו כך פשוט הפסיקו את הטיפול כעבור כמה שבועות או חודשים.

כיום ישנם טיפולים חדשניים ויעילים יותר, בעלי מספר מצומצם יותר של תופעות לוואי, שעשויים לשמש גם על תקן משככי כאבים. בשנים האחרונות נכנסו לתמונה טיפולים מתקדמים שונים אותם אנחנו נעדיף לבחור, ביניהם:

• זריקות בוטוקס – נעשות אצל נוירולוג המתמחה במיגרנה, אחת לשלושה חודשים
• טיפול ביולוגי – זריקה תת עורית, הניתנת פעם בחודש ואינה דורשת רופא או אחות
• טיפולים נוספים – נוירומודולציה, כגון מכשיר נריביו, טיפול בטכנולוגיות אור כגון משקפי מיגרנה, allay lamp ועוד.

טיפול מניעתי במיגרנה באמצעות שינוי אורח חיים

חלק מרכזי במאמצים של הקלה על מיגרנה ומניעתן נמצא באורח החיים של האדם. חשוב להקפיד בהקשר הזה על תזונה בריאה ומאוזנת, קיום פעילות גופנית בתדירות ראויה (עבור אנשים הסובלים ממיגרנה, תותאם פעילות שאינה עלולה לעורר התקפים), שיגרה רגועה ונטולת מתחים ככל שמצליחים, שינה איכותית ורציפה ועוד.

האם מיגרנה יכולה להופיע בהריון או בגיל המעבר?

מיגרנה בתחילת הריון, בגיל המעבר או בסמוך למחזור החודשי אצל נשים היא מצב נפוץ מאוד, הנובע מהשינויים המשמעותיים ברמות ההורמונים בגוף בתקופות אלה. אצל נשים הסובלות ממיגרנה המצב עלול להחמיר בהריון, בעיקר במהלך הטרימסטר הראשון, אולם לאחר מכן הוא צפוי להשתפר. רוב הנשים מדווחות על הקלה משמעותית בכאבי המיגרנה החל מהטרימסטר השני, או אינן לא חוות כאבי ראש בכלל.

איך מתמודדים נכון עם מיגרנה?

חשוב מאוד שלא לקחת את המיגרנה כמובנת מאליה, ובוודאי שלא רק להמתין "עד יעבור זעם". עם זאת, על רקע העובדה שבתקופות מסוימות עלולים להיות טיפולים שאינם מותאמים או אפילו מסוכנים – חשבו למשל על מיגרנה בהריון, בו קיימות תרופות שעלולות לסכן את ההריון או את בריאות האם והעובר – חשוב שלא להתפשר במקצועיות של הגורם הרפואי המלווה את האישה או הגבר ובונה עבורם את תוכנית הטיפולים הנכונה, היעילה והבטוחה ביותר.

לסיכום: למרות המורכבות באבחון ובטיפול במיגרנה, ניתן להיות מעודדים. בשנים האחרונות יש מהפכה של ממש בהתמודדות עם המחלה. יצאו לדרך מחקרים קליניים מרובים, והציפייה היא שבקרוב עשויים להופיע טיפולים חדשניים נוספים שיסייעו לאחוז המשמעותי של אנשים החווים מיגרנות לשפר באופן משמעותי את איכות החיים שלהם.

סובלים ממיגרנה? לקביעת תור מהיר לאבחון וטיפול לחצו כאן.