אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
ההערכה היא שבארץ כ- 2.0% מן האוכלוסייה לוקה בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C, כלומר כ-140,000 איש.75% מתוכם כלל אינם מודעים לקיום הנגיף והמחלה בגופם! כיוון שלא נבדקו לנוכחות הנגיף ורק כ- 20-22% מכלל המאובחנים במחלה קבלו טיפול אנטי-נגיפי. קבוצות הסיכון בהן נמצאת שכיחות גבוהה יותר של הנגיף בישראל הם אנשים שקבלו עירוי דם ותוצריו לפני 1992, מכורים לסמים המשתמשים במחט להזרקה ישירה של הסם לווריד ומעבירים את המחט הנגועה מאחד לשני. באופן מדאיג בישראל נמצאה שכיחות גבוהה של הנגיף בקרב העולים ממדינות חבר העמים. לרוב החולים אין כל תסמין של המחלה והם אינם מודעים לקיומה. האבחנה נעשית על ידי בדיקת דם פשוטה אצל הרופא המטפל.
בעת חשיפה ראשונה לנגיף, רק 20% מהנחשפים לנגיף יבריאו באופן עצמוני, 80% יפתחו מחלת כבד דלקתית כרונית. 20-30% מכלל החולים עם דלקת כרונית בכבד יפתחו במשך מהלך איטי של 20-30 שנה שחמת הכבד, מצב בו רקמת הכבד מתחלפת ברקמה צלקתית שאיננה מתפקדת. הכבד מצליח לתפקד למרות המחלה לאורך שנים עקב הרזרבה העצומה (משקל הכבד) והיכולת של הכבד להתחדש. את דרגת הצלקת בכבד (פיברוזיס) ניתן להעריך באמצעים בלתי פולשניים (אלסטוגרפיה/פיברוסקאן טכנולוגיה מתקדמת פשוטה ונוחה המתבססת על מכשור ופיברוטסט בדיקת דם פשוטה המאושרים על ידי סל הבריאות). דרגת הצלקת נעה מאפס (אין צלקת) ועד 4 (מספר רב של צלקות בכבד, שחמת הכבד). מתוך החולים עם שחמת הכבד, חלק ימשיכו לכשל בתפקוד הכבד, צורך בהשתלת כבד ובאחוזים בודדים תיתכן הופעה של סרטן ראשוני של הכבד.
המניעה של התפתחות הסיבוכים של זיהום כרוני בנגיף מבוססת על מתן טיפול אנטי וירלי היות ועדיין לא פותח חסון לנגיף. ידועים שבעה זנים שונים של הנגיף ואלה מתחלקים לתת-זנים. אצל 70% מכלל החולים בעולם המערבי וישראל, הזיהום נגרם על ידי זן 1. לזן אין קרוב לוודאי משמעות מבחינת השפעה על התקדמות המחלה אך יש לו השפעה רבה על משך הטיפול ועל אחוזי התגובה לטיפול אנטי-וירלי.
תרופות חדשות ופורצות דרך
ב-2012 נכנסו לטיפול באוכלוסיית החולים עם זיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C תרופות חדשות ופורצות דרך המעלות באופן משמעותי את הסיכויים להחלמה מלאה. תרופות אלה השייכות לקבוצת תרופות הנקראות :"Direct Acting Antiviral Agents" פועלות ישירות כנגד הנגיף ופוגעות במעגל החיים שלו. ה FDA- אישר מספר תרופות מהקבוצה של ה"Direct Acting Antiviral Agents" לטיפול במחלה: (Gilead) ,Sovaldi Olysio (Janssen) ,(Sovaldi+Ledipasvir) (Gilead) Harvoni ,(Abbvie) Viekirax (Abbvie), Exviera וה -Daklinza BMS). כרגע עומדות בפני ה-FDA לאישור שתי תרופות נוספות: Grazoprevir ו- Elbasvirשל חברת MERCK . תרופות אלה בעלות יתרונות רבים: הן ניתנות בדרך פומית בשילובים שונים, מספר הטבליות מועט ביום, תופעות הלוואי זניחות, הן בעלות יכולת אנטי נגיפית גבוהה ביותר ומביאות לריפוי ביותר מ-90% 95%- מהמטופלים והן ניתנות למשך זמן קצר של 12 שבועות ברוב המטופלים. כניסת תרופות אלה לטיפול בחולים מהווה אירוע שהוא היסטורי בתולדות הרפואה בעולם.
סל שירותי הבריאות בישראל במהלך דרמטי ומוצלח ביותר (שליש סל) הכניס לראשונה ב-2015 לטיפול בהפטיטיס C , גנוטיפ 1 את שילוב התרופות של חברת (Viekirax + Exviera Abbvie). שילוב זה הניתן דרך הפה למשך 12-24 שבועות, מביא לריפוי מלא אצל יותר מ-95% מהמטופלים וכרוך בתופעות לוואי מינוריות. עקב העלות הגבוהה של הטיפול , סל הבריאות קבע שהטיפול יינתן רק לכאלה עם דרגת צלקת מתקדמת (F3-4). בשנת 2015 טופלו בישראל יותר מ-1400 חולים בשילוב התרופות של חברת Abbvie בהצלחה ניכרת וריפוי מלא ב-96% מכלל המטופלים. השנה (2016) סל הבריאות הרחיב את הטיפול במה שנקרא "הפעימה השנייה" והכניס את כל התרופות הרשומות לעיל לטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C , בכל הגנוטיפים ועם דרגת צלקת מתקדמת (F3-4).
לסיכום, לאור פריצת הדרך המשמעותית וכניסת התרופות החדשות לטיפול בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C המעלים באופן משמעותי את הסיכוי לריפוי מלא מהנגיף, קיימת חשיבות רבה להשלמת האבחון ובמידה ומאובחנת המחלה לפנות לרופא המומחה בתחום לקבת ייעוץ מלא.
פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד- מרכז רפואי "שיבא", תל השומר, יועצת בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר
