היריון בעזרת תרומת זרע הוא כבר מזמן לא עניין נדיר, בישראל ובעולם. יותר ויותר נשים מבינות כי הן יכולות להרות גם ללא בן זוג, ומבלי להמתין לאותו 'אביר על הסוס הלבן'. גם זוגות שבהם הגבר סובל מבעיית פוריות קשה, או זוגות חד-מיניים, מבינים שיש להם כיום אופציה נפלאה לגדל ילד משלהם, בתהליך שנחשב קל יחסית. אז מהו המצב היום בישראל בכל הנוגע לתרומת זרע?
המצב בישראל מבחינת הנתרמות
לאורך השנים חל שינוי של ממש בכל הנוגע לנשים המחפשות תרומות זרע – הן מבחינת יחסה של המדינה לנשים הללו, והן מבחינת הגישה של הנשים עצמן לעניין, כך נראה. אפשר להסביר זאת, בין היתר, בשינוי ההדרגתי בחברה הישראלית ובפתיחות הרבה יותר בהשוואה לעשורים הקודמים.
כך למשל, מתברר כי עד לשנת 1988 המדינה כלל לא אפשרה לנשים רווקות להרות מתרומת זרע. זו התאפשרה רק לנשים שבן זוגם סבל מבעיות פוריות קשות. גם לאחר שאושר לנשים רווקות להרות בדרך זו, הם נמצאו שנים רבות 'בתחתית הסולם' בכל הנוגע להזרעות, כשלפניהן נשים נשואות שעברו טיפולי פוריות.
כיום המצב שונה, ולמעשה ריבוי הנשים המבקשות תרומת זרע מביא למחסור משמעותי בתרומות בישראל (אם כי זו לא הסיבה היחידה למחסור, ובכך ניגע בהמשך). על פי ההערכות, כ-1,000 נשים בישראל מבקשות להרות בעזרת תרומת זרע מדי שנה. בעבר רובן היו בנות 40 ומעלה, אך היום הממוצע נע סביב גיל 35. ובכל זאת – 80% מהנשים המבקשות תרומה הן בנות 35 ויותר. 77% מהן רווקות (נכון לשנת 2005), לעומת 44% בשנת 1997.
ההערכות המקצועיות מדברות על כ-300 תינוקות שנולדים מדי שנה מתרומת זרע. נתון נוסף שיכול להצביע על הגידול הרב בביקוש לתרומות זרע נוגע למספר הילדים הרשומים בישראל ככאלו שאין להם אבא: 4,812 ילדים ב-2014, לעומת 179 בלבד ב-1980. אי אפשר לקבוע בוודאות שכל הילדים הללו נולדו כתוצאה מתרומת זרע, אך אפשר להניח כי רובם אכן כאלו.
ומה הם מאפייני הגבר המבוקשים ביותר מבחינת נשות ישראל? כידוע, האישה יכולה לקבוע בתחילת התהליך את מאפייניו הכלליים של הגבר התורם, ומתברר כי הרוב המכריע של הנשים בישראל מבקשות תרומת זרע של גבר ממוצא אשכנזי, גבוה, בלונדיני עם עיניים כחולות. ביקוש רב ישנו גם לזרע זר, של גבר ספרדי-לטיני. כך נוצר קטלוג התורמים על מנת להקל על נשים שמחפשות תורם לפי מאפיינים מסויימים.
בהקשר זה יש לציין כי חלה עלייה משמעותית בביקוש גם לתרומות זרע מחו"ל, מרגע שאפשרות זו הפכה רלוונטית בישראל. כך, בעוד שב-2009 25% ממנות הזרע שנתרמו היו מנות שהוזמנו בחו"ל, בשנת 2014 שיעורן הגיע ל-35%. ייתכן שהעלייה בביקוש לתרומות מחו"ל נובעת גם מכך שבמדינות זרות מסוימות ניתן לגלות את זהותו של התורם בעתיד, בניגוד לישראל ששומרת עד כה על חיסיון מוחלט בכל הנוגע לזהותם של התורמים.
התמונה בישראל מבחינת התורמים
כאמור, ישנה כיום בישראל דרישה גבוהה מאוד לתורמים של מנות זרע. למרות זאת, ה'סינון' בבנקי הזרע השונים קפדני מאוד: בממוצע, רק שלושה מתוך עשרה גברים המבקשים להיכנס למאגר התורמים של בנקי הזרע השונים באמת מתקבלים אליו בסופו של דבר. כך נוצר מצב שבו בכל שנה רק 50 מועמדים לתרומה נמצאים מתאימים להיכנס למאגר.
ומי הם אותם תורמי זרע ישראלים? 42% מהם סטודנטים, 37% – חיילים, ו-21% הם מבוגרים בעלי מקצוע. על כל מנת זרע מקבל התורם, בממוצע, כ-350 ₪, אך כיום, בשל המחסור הרב, ישנם מוסדות שמשלמים גם כפול. כשמדובר בתורם בעל מאפיינים מבוקשים מאוד, מחיר התרומה שלו יכול להגיע גם לכ-1,000 ₪.
יש לציין כי בישראל, בניגוד למדינות אחרות, אין הגבלה על כמות תרומות הזרע שיכול גבר אחד לספק, מה גם שהוא יכול לספק כמה תרומות לכמה בנקי זרע שונים. כיום פועלים בישראל שמונה בנקי זרע בבתי החולים, כולל בנק הזרע הפרטי של בית החולים הרצליה מדיקל סנטר. לצידם פועלים עוד כעשרה בנקי זרע במכונים פרטיים.
בשל היעדר מגבלה על כמות התרומות, תיאורטית יכול אדם בודד להגיע לאלפי מנות זרע לאורך חייו. בישראל ידוע על אדם שמנות הזרע שתרם הביאו להולדתם של 26 ילדים, ובארה"ב ידוע על גברים שלהם 70 ילדים ויותר, ילדים שנולדו מתרומות זרע שסיפקו.
יש לציין כי על פי ההלכה אין לתרום תרומת זרע, אם כי יש לכך הסתייגויות שונות. מסיבה זו, מעט מאוד תורמים מהציבור הדתי והחרדי תורמים זרע בישראל, מה שמקטין עוד יותר את ההיצע ואת המבחר שעומד לרשות הנשים.