הכנת הילד לקראת ניתוח

מה להגיד לילד לפני הניתוח?

השאלה הזו, שהיא אולי החשובה ביותר בשלב ההכנה לניתוח, מעסיקה הורים רבים, וסביר להניח שגם אתכם. התשובה לשאלה הזו נתפסת כמורכבת למדי, אך למעשה היא די פשוטה: עליכם להגיד לילד שלכם הכול, כמעט, להיות שקופים ולא להסתיר ממנו דבר. זה המפתח להתמודדות נכונה עם סיטואציה לא פשוטה בכלל.

מחקר שנעשה לאחרונה בבית החולים הדסה עין כרם גילה כי כשליש מהילדים אשר עוברים ניתוחים, עלולים לפתח פוסט טראומה – תסמונת דחק רפואית. הנתון הזה מבהיל, אבל מובן למדי: רוב הילדים אינם נהנים מביקור אצל הרופא, גם אם זהו רק רופא ילדים בקופת החולים. ניתוח של ממש בבית החולים יהיה, אם כך, מפחיד ביותר עבורם.

לצד נתון זה, המחקר העלה ממצא חשוב לא פחות, לפיו ככל שההורים משתפים את הילד יותר במה שהוא עומד לעבור ובמה שעובר עליהם – כך הסיכוי שיפַתח פוסט טראומה פוחת.

במילים אחרות, הטיפ החשוב ביותר בנוגע להכנת הילד לניתוח הוא שיתוף ושקיפות: דברו עם הילד על ההליך שהוא עומד לעבור, הסבירו לו מדוע הוא עומד לעבור אותו וספרו לו כיצד זה בדיוק עומד לקרות – החל ביום ובשעה שבהם תעזבו את הבית, דרך המסלול שיעבור הילד בבית החולים ועד לרגע שבו יחבוש את מסכת ההרדמה.
מובן שישנם דברים שאפשר 'לרכך' עבורו ולהפוך לנעימים יותר: "בית חולים" יהפוך ל"מרפאה", ה"ניתוח" יהפוך ל"טיפול" ועוד. אין כל סיבה להעמיק בפירוט, אך חשוב מאוד לתת לילד הרגשה שמשתפים אותו ושלא מסתירים ממנו דבר – כי הוא מרגיש הכול, גם בגיל קטן.

החשיבות שבשיתוף אינה חד-צדדית: חשוב מאוד שלאורך הימים שעד לניתוח תעודדו את הילד לשאול שאלות, כדי שיפרוק את המתח, וישתף בפחדים ובחששות. אל תימָנעו מלומר לו שאינכם יודעים את התשובה לשאלה מסוימת – דווקא הודאה כזו תגרום לו להרגיש שאתם נמצאים איתו באותה סיטואציה בדיוק, מה שיתרום להרגשת הביטחון שלו ויבהירו לו שהוא אינו לבד. הפתרון במצב כזה הוא, כמובן, להבטיח לילד שתבדקו את העניין עם הרופא – ואכן עשו זאת.

כנגזרת של העניין הזה, חשוב שתזכרו כי מה שאתם משדרים משפיע ישירות על הילד – כמו בכל תחום בחייכם. לכן אם תפגינו חרדה עזה, הילד יהפוך גם הוא לחרד. אם תשדרו לחץ, הילד יילחץ גם כן. אם תַראו שאתם מפחדים בצורה קיצונית, גם הילד יסבול מכך.

אם תתנהלו ברוגע, תגידו לילד שאתם אכן מפחדים אך תשדרו ביטחון בצוות הרפואי ובפרוצדורה עצמה – גם הילד יהיה רגוע יותר. מעל לכול, חשוב מאוד שתנסו להבין היכן אתם עומדים מבחינת קשת הרגשות הזו עוד לפני שתיגשו אל הילד ותבשרו לו על מה שעומד לקרות.

עזרת הצוות הרפואי ובית החולים עצמו

אחד הצדדים החשובים ביותר בנושא ההכנה של הילד לניתוח נוגע לבית החולים עצמו ולצוות הרפואי. מדובר בתפיסה חדשה יחסית ברפואה המודרנית, שכן בעבר לא ניתן דגש נרחב לעניין, אך כיום מובנת גם לרופא המתחיל החשיבות הרבה שבהכנה מתאימה של הילד לקראת הניתוח – כזו שלא 'נופלת' כולה על כתפי ההורים.

כחלק מעניין זה תזכו אתם, בראש ובראשונה, להדרכה מפורטת מצד הצוות הרפואי של בית החולים הרצליה מדיקל סנטר לפני הניתוח, וזאת משתי סיבות עיקריות. האחת – כדי שתדעו בעצמכם מה צפוי לכם ולילדכם; השנייה – כדי שתדעו להסביר לילד בצורה נכונה מה עומד לקרות ושתוכלו לענות על השאלות שישאל.

אם ילדכם חרד וחושש מאוד מהצפוי לו, תוכלו לערוך יחד איתו היכרות עם הסביבה שבה יתבצע הניתוח. כך, תוכלו לערוך איתו סיור מקדים בבית החולים, תדברו עם אנשי הצוות ועוד. בדרך זו תוכלו להמחיש לילד בצורה רגועה ונעימה מה בדיוק יקרה בכל שלב, והחשוב מכול – תוכלו להבהיר לו שתהיו איתו בכל שלב. זהו עניין חשוב בפני עצמו: הדגישו שוב ושוב באוזני הילד שתהיו איתו בחדר הניתוח עד שיירדם, ושתהיו שם גם ברגע שיתעורר. יש לכך חשיבות עצומה מבחינתו.

הליצן הרפואי של המדיקל – סרחאן מחאמיד בתוכנית "העולם הבוקר"

ההיכרות המקדימה משמעותית מאוד כהכנה לקראת הניתוח. כשיגיע הילד לבית החולים ביום הניתוח הוא כבר יכיר את המקום, שייראה לו מנוכר הרבה פחות. זהו עניין מהותי בכל הנוגע להתמודדות של הילד עם הפרוצדורה.

בעזרת הצוות הרפואי תוכלו לקבל גם סיוע בנוגע להכנות הממשיות לניתוח, ובעיקרן הצום הממושך שיש לגזור על הילד לקראת הפרוצדורה (אם הניתוח נעשה בהרדמה כללית, מה שקורה ברוב המקרים בניתוחי ילדים). אומנם בהרצליה מדיקל סנטר נהוג לקבוע ניתוחים לשעות הבוקר המוקדמות, כדי להקל על העניין, אך לא תמיד זה אפשרי. בעזרת הצוות תוכלו להבין כיצד להעביר את השעות הקשות ללא אוכל ושתייה בקלות יחסית.

עוד תוכלו להבין כיצד מבטיח הצוות הרפואי שהילד לא יחוש כל כאב לאורך הפרוצדורה, במסגרת מדיניות 'no pain' של בית החולים. את העניין החשוב הזה מומלץ גם כן להגיד לילד: הסבירו לו כי לא יחוש כל כאב לאורך הטיפול, ואף יחלום חלומות מתוקים. זה אמור להוסיף עוד נדבך למאמצי ההרגעה החשובים.

השאירו לילד מקום להחליט בעצמו

אחת הדרכים להפחית חרדות וחששות אצל כל אדם, היא להעביר את השליטה בגורלו לידיו – או לכל הפחות להעניק לו הרגשה כזו. זה נכון בכל הגילים, ונכון מאוד גם אצל ילדים. הרי אף אחד מאיתנו לא אוהב להיות שרוי בחוסר ודאות ובחוסר אונים.

עניין זה צריך להנחות אתכם גם כן במהלך הימים שלפני הניתוח. שדרו לילד שהוא משותף בתהליך קבלת ההחלטות, גם אם רק לכאורה, והמשיכו לשתף אותו במתרחש – עניין זה לבדו כבר 'יכניס אותו לתמונה'.

עניין חשוב מאוד שבו צריכה להיות לילד החלטה כמעט בלעדית, הוא נושא הפריטים האהובים שירצה לקחת איתו לבית החולים: כל ילד אשר עובר ניתוח יכול להביא איתו מהבית שניים או שלושה פריטים שהוא אוהב וקשור אליהם מאוד, כדי להעניק לו הרגשה ביתית עד כמה שאפשר, לפני הניתוח ולאחריו. הרשו לילד לבחור בעצמו מה ירצה לקחת עימו, משום שאין מי שיודע טוב כמוהו איזה פריט יגרום לו להרגיש הכי בנוח.

זכרו עוד כי הניתוח והשפעותיו לא מסתיימים ברגע שהניתוח הסתיים – הן מבחינה פיזית ובעיקר מבחינה נפשית. דברו עם הילד על הניתוח גם בימים שלאחריו, עודדו אותו לשתף אתכם במה שהוא מרגיש מכל בחינה שהיא וחזקו אותו על האומץ הרב שהפגין ועל גבורתו. תוכלו להשתמש תמיד למטרה זו ב'תעודת הגיבור' של הרצליה מדיקל סנטר שקיבל עם שחרורו מבית החולים, מה שבוודאי יוסיף להרגשה הטובה.