מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' אורלי מוזס | מנהלת מרכז המומחים

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר עבד עבדלחלים | סגן מנהלת הסיעוד

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' אלונה ברודצקי | אחות אחראית אשפוז ה'

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' אלינה טייקץ | אחות חדר ניתוח

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' קרן וינקלר | מנהלת קבלת חולים

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' טל דוד | אחראית אדמיניסטרטיבית מרכז השד

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' לאה חדד | אחות אחראית IVF

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר יוסי גוטליב | מנהל מכון הרנטגן

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר לודוויג פלטקוב | אח אחראי אשפוז ד'

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר יוסרי ג'מיל | אח אחראי הרדמה

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' נטלי ציוני | אחות אחראית אשפוז ב'

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר קובי פסיס | אח אחראי צנתורים

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' שושי לרנר | הנהלת הסיעוד

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר תמים ג'אבר | אחראי הנדסה ביו-רפואית
Search
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt
Search in comments
Filter by Custom Post Type

צרבת

מה גורם לצרבתמהי צרבת?

צרבת היא תחושת צריבה בקדמת בית החזה. אין כמעט מי שלא חווה תחושת צרבת במהלך חייו. כאשר הצרבת תוקפת לעיתים רחוקות, היא אינה מהווה בעיה, אך כאשר התופעה חוזרת על עצמה בתדירות גבוהה, לעיתים מספר פעמים ביממה, היא הופכת למטרד משמעותי ולבעיה של ממש.

מה גורם לצרבת?

התופעה נגרמת ע"י חומצה, שבאופן רגיל נמצאת רק בקיבה, העולה אל הושט וגורמת לגירוי רירית הושט, שהיא חסרת הגנה טבעית כנגד חומצה. עליית תוכן הקיבה החומצי אל הושט, תופעה המכונה "רפלוקס" או בעברית: "החזר קיבתי-ושטי", נובעת מחולשת שריר הסוגר, הנמצא במעבר בין הושט לקיבה. שריר זה אמור להיות סגור רוב הזמן על מנת למנוע החזר תוכן קיבה אל הושט ובאופן נורמאלי הוא נפתח רק כאשר מבוצעת פעולת בליעה, על מנת לאפשר מעבר המזון אל הקיבה. הסיבה לחולשתו של שריר זה אינה ידועה, אך קיימים גורמים שונים העלולים להחמיר חולשה זו. גורמים אלה יכולים להיות תזונתיים (מזון שומני, קפה, אלכוהול…), עישון וסיבות הורמונאליות (הריון, גלולות למניעת הריון). גורמים אחרים, המחלישים את השריר, הם השמנת יתר וארוחות גדולות (כמו ארוחת חג דשנה).

אז מה אפשר לעשות?

הפתרונות הם מגוונים ותלויים במידת החומרה של סימפטום זה. ראשית, יש לסלק את הגורמים המוזכרים לעיל. יש להיפטר ממשקל עודף, להימנע מארוחות כבדות ועתירות שומן, להקטין את צריכת הקפה ולהימנע מעישון. אם כל אלה לא מביאים מזור לתחושת הצרבת, יש להתייעץ עם רופא. הרופא ירשום בדרך כלל תרופות להקלה. התרופות הפשוטות ביותר הן מקבוצת סותרי החומצה. אלה הם תכשירים, המופיעים כטבליות מציצה, לעיסה או תרחיף, שפעילותם מבוססת על סתירת החומציות. הם ניתנים על בסיס צריכה-לפי-הצורך, כלומר ברגע שמתפתחת תחושת צרבת, נוטלים מנה מהתכשיר ומתקבלת בדרך כלל הקלה מיידית. תכשירים אלו יעילים באופן זמני ומשך פעולתם קצר ולכן הם מתאימים למקרים, בהם הצרבת קלה ותדירותה נמוכה יחסית. כאשר סותרי חומצה אינם יעילים מספיק, או כאשר הצרבת מופיעה לעיתים קרובות (על בסיס יומי, למשל), יש צורך בתכשירים יעילים יותר ובעלי משך פעילות גבוה יותר. כאן עומדים לרשותנו תרופות החוסמות את הפרשת החומצה בקיבה. קיימות שתי קבוצות של תרופות בקטגוריה זו. הקבוצה האחת כוללת תכשירים, החוסמים קולטנים מסוג H2 בקיבה (ביניהם פמוטידין, רניטידין). יעילותם יחסית נמוכה. הקבוצה השנייה כוללת תכשירים, החוסמים את משאבת המימן בתאי רירית הקיבה, האחראית על הפרשת חומצה (ביניהם אומפרזול, פנטופרזול, לנסופרזול). עיכוב הפרשת החומצה ע"י ידי תכשירים אלו היא יעילה יותר וממושכת יותר ולכן ההקלה בצרבת טובה יותר. אלה הם התכשירים הנרשמים ביותר כנגד צרבת והם נלקחים כטבלייה פעם עד פעמיים ביום, בהתאם לחומרת הבעיה.

אחת התופעות החמורות יותר והמסוכנות יותר, היא רפלוקס לילי עם חנק. זו תופעה בה תוכן הקיבה עולה עד לבית הבליעה ומשם לקנה הנשימה ועלול לגרום להתכווצות תגובתית של פתח קנה הנשימה עם חנק פתאומי. החולה הסובל מהתופעה מתעורר עם חנק קשה, החולף בדרך כלל מעצמו תוך שניות עד מספר דקות. על מנת למנוע הישנות תופעה מדאיגה ומסוכנת זו, יש לשכב לישון כשהקיבה ריקה (זמן התרוקנות הקיבה הוא כארבע שעות, לכן יש להימנע מאכילה ארבע שעות טרם השינה) ולעיתים, יש צורך בשינה בשיפוע מתון (הרמת רגלי ראש המיטה לגובה 10-20 סמ').

מתי יש צורך להתייעץ עם מומחה בתחום מחלות דרכי העיכול (גסטרואנטרולוג)?

אם הצרבת קלה, תדירותה נמוכה והיא מגיבה לטיפול בסותרי חומצה, הנצרכים רק מידי פעם, אין צורך בייעוץ של מומחה. כאשר הצרבת מופיעה לעיתים קרובות ונמשכת תקופה ארוכה (מס' שבועות או יותר) חובה להתייעץ עם גסטרואנטרולוג. במקרים האלו יש בדרך כלל צורך לעבורבדיקת גסטרוסקופיה (בדיקה המבוצעת תחת טשטוש, בה מוחדר סיב אופטי דרך הפה לושט, לקיבה ולתריסריון). מטרת הבדיקה היא לזהות שינויים ברירית הושט כתוצאה מגירוי ממושך ע"י חומצה. שינויים אלו עלולים לעיתים להיות טרום סרטניים (תופעה המכונה רירית ע"ש בארט) ודורשים מעקב מיוחד. התופעה עלולה להיות קיימת אצל עד 10% מהסובלים מצרבת ממושכת ומכאן עיקר חשיבותה של הגסטרוסקופיה במקרים אלו.

מי לא סובל מצרבת?

צרבת היא תופעה שכיחה ביותר ומטרידה. קיימות סיבות שונות הגורמות לצרבת, ביניהן הרגלי חיים (תזונה, עישון…), הורמונים ועוד. הטיפול בצרבת מגוון וכולל שינוי הרגלי חיים ותרופות שונות. ישנם מקרים קלים הניתנים לטיפול באופן עצמי וישנם מקרים בהם חשוב להתייעץ עם רופא מומחה.

האם קיים טיפול אחר?

קיים טיפול ניתוחי, העשוי למנוע את התופעה של ההחזר הקיבתי-ושטי ובכך למנוע צרבת. בניתוח זה (המכונה פונדופליקציה) "עוטפים" את הקצה התחתון של הושט בחלק מהקיבה וע"י כך יוצרים לחץ חיצוני על המעבר בין הושט לקיבה, דבר האמור למנוע את עליית תוכן הקיבה (החומצי) אל הושט. כיום הניתוח מבוצע בדרך לפרוסקופית (ללא פתיחת הבטן) ולכן הוא קל יחסית. הבעיה היא ש- 25% מהמנותחים סובלים מסיבוכים שונים (בעקר הפרעות בליעה, חוסר יכולת לשהק). כמו כן, במחקרים מהשנים האחרונות, בהם עקבו אחרי המנותחים, מסתבר שרוב המטופלים חוזרים לצרוך תרופות נגד צרבת כעבור שנים מעטות מהניתוח. מסיבה זו ההמלצה לניתוח זה מוגבלת מאד.

המאמר נכתב ע"י ד"ר אהוד מלצר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מרכז רפואי קפלן. יועץ ומבצע פעולות בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר.

 

פרטי התקשרות
ט. 09-9592969 פ. 09-9592481
א' – ה' 8:00:17:00
gastrology@hmc.co.il