כריתת קיבה – גסטרקטומיה

לקיבה תפקיד מרכזי במערכת העיכול, כאיבר אשר מבצע את 'השלב השני' בתהליך העיכול: הוא מקבל דרך הוושט את האוכל אשר נלעס בפה, בלוֹעַ, וממשך בפעולת עיכולו בעזרת מיצי הקיבה, אשר מפרקים את המזון והופכים אותו לעיסה. אותה עיסה ממשיכה את דרכה במורד המעי, ושם מושלם תהליך העיכול.

במקרים מסוימים נדרשת כריתה של הקיבה. הסיבה המרכזית לכך היא סרטן הקיבה, אך גם כיב קיבה שאינו נרפא, נקב בקיבה או גידולים שפירים מסוגים שונים עשויים לגרום להחלטה על כריתת קיבה.

ישנם שלושה סוגים של ניתוחים לכריתת קיבה: כריתה מלאה, שבמהלכה הקיבה כולה מוצאת מן הגוף; כריתה חלקית קריבנית, אשר במסגרתה נכרת רק החלק העליון של הקיבה, באזור הוושט; כריתה חלקית רחיקנית, שבמהלכה נכרת רק חלקה התחתון של הקיבה, באזור החיבור שלה עם המעי הדק.

ככלל, אדם יכול לחיות ללא קיבה, וכמובן כאשר מדובר בכריתה חלקית – ולכן הרופאים פועלים כיום, בכל ניתוח שכזה, לשמר חלק מסוים מהקיבה אם אפשר. כך או כך, תידרש לאחר הניתוח הסתגלות למצבה החדש של מערכת העיכול, וזו תארך כמה שבועות עד חודשים ספורים.

מידע כללי על כריתת קיבה

כאמור, כריתת קיבה נעשית בעקבות בעיה בריאותית חמורה. מאחר שמדובר בניתוח משמעותי מאוד ובלתי הפיך, כמובן, ינסו הרופאים להימנע מכריתה, אך אם מדובר בגידול ממאיר שיש חשש שיתפשט, אם מדובר בגידול שפיר שמפריע לפעילות הקיבה או כזה שעשוי להפוך סרטני (גידול ממיר) בהמשך, אם ישנו כיב בקיבה שלא ניתן לטיפול או נקב בלתי ניתן לריפוי – תתבצע כריתה.

כיום ניתן לבצע את הכריתה, בחלק מהמקרים, בגישה הזעיר-פולשנית (ניתוח לפרוסקופי). עם זאת, ניתוחים שכאלו יתאימו בעיקר כאשר הסיבה לכריתה היא גידולים קטנים יחסית, שפירים לרוב. בכל יתר המקרים יתבצע ניתוח פתוח.

כריתת קיבה נעשית, כמובן, בהרדמה כללית. היא נמשכת בין שעתיים וחצי לשלוש, ויכולה להתארך אם במסגרת ההליך יתגלו נגעים סרטניים באזורים נוספים. לא פעם ניתוח כריתת קיבה כולל כריתה חלקית או מלאה של חלקים סמוכים במערכת העיכול, כמו הטחול, הלבלב והמעי הדק.

הכנה לפעולה

הניתוח מתבצע, כאמור, בהרדמה מלאה, ולכן תתבקשו לצום כמה שעות לפניו.

מהלך הניתוח לכריתת הקיבה

תחילת הפעולה, לאחר השפעת ההרדמה, היא בהחדרת צינורית לקיבה דרך האף, שבעזרתה ינוקזו הנוזלים מהקיבה. חשוב לדעת שהצינורית תישאר במקומה גם כמה ימים לאחר הניתוח. בתום שלב זה יחל הרופא בניתוח עצמו, בגישה הפתוחה או הזעיר-פולשנית.

גם כאשר מבוצע הניתוח בגישה הפתוחה, יבצע הרופא קודם כול בחינה מקיפה של חלל הבטן באמצעות לפרוסקופ, כדי לוודא שכל שאר איברי המערכת בריאים ושאין צורך לטפל בהם. לאחר מכן, הוא יבצע חתך גדול לאורכה של הבטן (מהחלק התחתון של בית החזה ועד לטבור) או לרוחבה (מתחת לצלעות). אם הניתוח מבוצע בגישה הזעיר-פולשנית, הוא יכלול כשלושה-ארבעה חתכים זעירים במרכז הבטן, שדרכם יתבצע הניתוח כולו.

מבחינת דרך הכריתה עצמה, הפעולה דומה בשתי הגישות ומתבצעת בעזרת מלחציים מיוחדים: בכריתה מלאה הרופא ינתק את הקיבה מהוושט ומהמעי הדק, ולאחר מכן יחבר ביניהם; בכריתה קריבנית ינתק הרופא את הקיבה מהוושט, יכרות את החלק החולה, יחבר את הקיבה מחדש אל הוושט ויתפור אותה; בכריתה רחיקנית יבצע הרופא את אותה פעולה באזור החיבור שבין הקיבה לבין המעי הדק.

כפי שצוין בהתחלה, מערכת העיכול וגופכם יסתגלו אט-אט למציאות החדשה. ללא קיבה כלל, יבצעו הוושט והמעי הדק את עבודת העיכול שעשתה הקיבה; אם הקיבה נכרתה באופן חלקי היא תוכל לבצע את פעולת העיכול, אך ב'מנות' קטנות יותר, בדומה לניתוח בריאטרי לטיפול בהשמנת יתר.

לצד זה חשוב לזכור שההתאוששות מהניתוח, גם פיזית וגם מבחינת פעולת מערכת העיכול, תהיה לא קצרה. נדרשת סבלנות רבה, וחשוב לסגל דיאטה מתאימה, כדי להקל על גופכם ולאפשר לו להתמודד בהצלחה עם המציאות החדשה.

בימים הראשונים לאחר הניתוח לא תוכלו לאכול, ואותה צינורית שהוחדרה לקיבה דרך אפכם במהלך הניתוח, תישאר שם ותהיה אחראית על הזנתכם. לאחר ההתאזנות הראשונה, תתבקשו לאכול ארוחות קטנות מאוד, ולשוב לאכילה 'רגילה' בהדרגה – כמובן בליווי איש מקצוע מתחום התזונה. החזרה לשגרה מלאה תתאפשר לאחר חודש וחצי לכל הפחות.

תופעות לוואי אפשריות

תופעת הלוואי השכיחה ביותר בעקבות ניתוח כריתת קיבה היא מחסור בחלק מאבות המזון, ולכן תתבקשו, כנראה, לצרוך תוספי מזון בדרכים מסוימות – וכמובן להישאר במעקב. תופעה שכיחה נוספת נקראת 'סינדרום ההצפה' או 'תסמונת הצפת הקיבה', הקשורה בהגעתו המהירה של המזון למעי הדק, ויכולה לגרום לתסמינים כמו דופק מואץ, קוצר נשימה ועוד. התופעה הזו מוכרת היטב, ולרוב תחלוף לאחר חודשים ספורים מיום הניתוח.

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם