הרדמה – שאלות ותשובות
האם המטופלים רשאים לבחור את שיטת ההרדמה?
ישנם מקרים שבהם תוכלו, כמטופלים, לבחור את שיטת ההרדמה. כך למשל, אם אתם סובלים מחרדה דנטלית תוכלו להתייעץ עם הרופא המטפל ולעבור את הטיפול תחת השפעת גז צחוק (למצן דו-חנקני שמשמש כתרופת הרגעה) או אפילו בהרדמה מלאה. מצד שני, ישנם מקרים רבים שבהם לא תוכלו לקבוע את סוג ההרדמה, משום שאלו נקבעים מראש – משיקולים רפואיים, בריאותיים ואחרים. כך למשל, בניתוחים דחופים מסוימים תועדף ההרדמה האזורית על פני הכללית, משום מהירות השפעתו של חומר ההרדמה: בהרדמה כללית, ההשפעה איטית הרבה יותר ותדרוש המתנה ארוכה יחסית, שאינה רצויה במקרים בהולים.
במה שונה הרדמה במבוגרים מהרדמה בילדים?
מבחינת חומרי ההרדמה אין כל שינוי, למעט המינונים כמובן. מבחינת ביצוע ההרדמה בפועל – לרוב תתבצע השראת ההרדמה (הרדמה ראשונית הנעשית בהרדמות כלליות, הנפוצות יחסית בהליכים כירורגיים בילדים) באמצעות מסכה מיוחדת ולא בהזרקה לווריד. בטיפול במבוגרים הרדמה דרך הווריד היא הנפוצה ביותר.
האם הורה לילד יכול לשהות לצידו עד לתחילת ההליך?
במקרים רבים כן. עם השנים הפכה הרפואה 'גמישה' יותר בכל הנוגע לטיפול בילדים ולהתחשבות ברגשותיהם וברגשות ההורים המודאגים לפני הניתוח. לכן במקומות רבים תוכלו ללוות את הילד ממש עד לשלב השראת ההרדמה, כך שהוא ישהה בסביבה בטוחה עד שהכרתו תתחיל להתערפל. בדרך זו מובטח שהוא לא יישאר לבדו בסביבה לא מוכרת כל עוד הוא נמצא בהכרה מלאה.
מדוע חשוב להיפגש עם הרופא המרדים לפני ניתוח?
בהרדמה כללית ואזורית ישנה חשיבות רבה לתפקידו של הרופא המרדים: הוא זה שאחראי על ביצוע ההרדמה בדרך המיטבית, והוא זה שישגיח עליכם בזמן שתשהו בחדר הניתוחים – כדי לוודא שגופכם ממשיך לתפקד כראוי תחת השפעת חומרי ההרדמה ושכל המדדים החיוניים תקינים. הפגישה עם רופא המרדים לפני הניתוח תספק לכם הזדמנות לשאול שאלות על ההרדמה ועל דרך ביצועה, ואף לשמוע מהרופא עצמו כיצד היא תתבצע. אם אתם הורים לילדים, הפגישה הזו אף יכולה להוריד את רמת החרדה אצלכם ואצל ילדכם: עצם הפגישה עם הרופא המרדים לפני ביצוע הפעולה עצמה 'תשבור את הקרח' ותרגיע אתכם.
האם מותר לשתות לפני הניתוח, ומה הן ההנחיות הכלליות בנוגע לצום?
הדרישה לצום לפני ניתוח נובעת ברוב המקרים מהצורך בהרדמה כללית: הרדמה כזו גורמת לרפיון של הגוף כולו, כולל מערכות פנימיות וחשובות, והחשש הוא שתכולת הקיבה תחדור לריאות – שכן כל הרפלקסים המונעים זאת במצב ערוּת רדומים ואינם פועלים. לכן אם אתם נמצאים לפני הרדמה כללית, תתבקשו לרוב לצום ובכך להגיע אל הניתוח עם קיבה ריקה.
ככלל, ההנחיות הן כי אין לצרוך אוכל מוצק (כולל מסטיק/סוכריה) ביום הניתוח, ויש להפסיק לצרוך נוזלים (מים) כשלוש שעות לפני הניתוח. ילדים יכולים להמשיך לשתות נוזלים צלולים עד כשעתיים לפני הניתוח.
למה לצפות לאחר הרדמה כללית מבחינת ההרגשה הכללית?
ההתעוררות מהרדמה כללית עשויה להיות מוזרה ומבלבלת: האדם המתעורר מההרדמה יתמודד עם חוסר אוריינטציה ולרוב לא יזכור היכן הוא נמצא או כיצד הגיע למקום – לפחות לכמה דקות. יש לזכור כי הרדמה שכזו מלווה לא פעם בכאבים שונים, כמו כאבי גרון, כאבי בטן וכדומה, ולכן החוויה עשויה להיות לא נעימה במיוחד. נוכחות אנשים מוכרים לאחר ההתעוררות יכולה לסייע ברגעים אלו. אם הילד שלכם עבר ניתוח בהרדמה כללית, תיקָראו לרוב לחדר ההתאוששות מייד כשהוא יתעורר.
מה הן תופעות הלוואי לאחר הרדמה?
כאמור, הרדמה כללית עשויה להיות מלווה בתופעות לוואי שונות כמו כאבי גרון וכאבי בטן, וכן סרחרורות, הקאות, כאבי שרירים ועוד. במקרים נדירים עשויים להופיע גם כאבי שיניים, ולעיתים חום גופכם עלול לעלות במהירות ('תסמונת החום הממאיר'). בהרדמה אזורית ומקומית תופעות הלוואי נדירות יותר – משום שתיוותרו ערים לכל אורך ההליך – אך עייפות, הקאות, סחרחורות ועוד עשויות להופיע לעיתים. תופעות לוואי מאפיינות לא פעם גם הליכים הכוללים טשטוש: כאבי ראש, סחרחורות, ראייה מטושטשת ועוד.
מה זה טופס הסכמה להרדמה?
כל פעולה רפואית באשר היא, כולל הרדמה, טומנת בחובה סיכונים שונים. טופס הסכמה להרדמה הוא טופס אשר עליו תחתמו לפני ההליך הרפואי – לרוב בעת הפגישה המקדימה עם הרופא המרדים – ובו אתם מצהירים כי אתם מודעים לסכנות הכרוכות בסוג ההרדמה שתעברו. החתימה על הטופס חייבת להיעשות כאשר אתם בהכרה מלאה, מודעים לסיטואציה ומבינים היטב מה נאמר לכם ומה נכתב בטופס.