מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' אורלי מוזס | מנהלת מרכז המומחים

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר עבד עבדלחלים | סגן מנהלת הסיעוד

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' אלונה ברודצקי | אחות אחראית אשפוז ה'

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' אלינה טייקץ | אחות חדר ניתוח

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' קרן וינקלר | מנהלת קבלת חולים

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' טל דוד | אחראית אדמיניסטרטיבית מרכז השד

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' לאה חדד | אחות אחראית IVF

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר יוסי גוטליב | מנהל מכון הרנטגן

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר לודוויג פלטקוב | אח אחראי אשפוז ד'

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר יוסרי ג'מיל | אח אחראי הרדמה

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' נטלי ציוני | אחות אחראית אשפוז ב'

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר קובי פסיס | אח אחראי צנתורים

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' שושי לרנר | הנהלת הסיעוד

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר תמים ג'אבר | אחראי הנדסה ביו-רפואית
>
רוקחות לאן

רוקחות לאן?

מרגע אבחנת המחלה ע"י הרופא מטפל, מתחיל תהליך של טיפול בחולה. תהליך זה כולל התאמת הטיפול התרופתי למטופל, בחינת ההשפעה של הטיפול התרופתי שנבחר על מחלות רקע נוספות שיש למטופל,התאמת טיפולים תומכים ומניעתיים במידת הצורך,הצבת יעדי טיפול,בחינת יכולת המטופל לעמוד במשטר הטיפולי שהותאם לו ועוד. הטיפול התרופתי מהווה חלק משמעותי מסך כל הטיפול בחולה ומכאן שהשפעתו הינה מכרעת על תוצאות הטיפול וניהול המחלה. לא אחת, השגת יעדי טיפול ושיפור באיכות חייו של המטופל דורשת עבודת צוות. באופן אידיאלי, מדובר בצוות רב מקצועי הכולל את הרופא המטפל, רוקח,כאיש מקצוע, בעל ידע והכשרה יעודיים בתחום הטיפול התרופתי, ואנשי מקצוע נוספים ע"פ הצרכים היחודיים של המטופל.

השינויים בעולם הרוקחות בעשור האחרון

בעשורים האחרונים התרחשו שינויים מרחיקי לכת בעולם הרוקחות: הרוקח עבר מדלפק בית המרקחת לצד מיטת החולה, מספק תרופות לספק טיפול, מעבודת יחיד לחבר בצוות המטפל, ממצבור ידע למקור מידע בתחום הטיפול התרופתי וממבצע הוראה רפואית לנותן המלצות לגבי בחירת הטיפול האופטימלי. בהרבה מובנים ארה"ב, משמשת מודל אפשרי לרוקחות העתידית במדינת ישראל. כיום, בארה"ב לרוקח חלק חשוב בניהול הראשוני של המחלה כחלק מצוות רב מקצועי. האקדמיה האמריקנית לרפואת משפחה (AAFP) מגדירה טיפול ראשוני כקידום ושמירה על בריאות, מניעת מחלות, ייעוץ למטופל, הדרכת המטופל, ואבחון וטיפול במחלות אקוטיות וכרוניות, כאשר המטרה האולטימטיבית היא שיפור הבריאות הכללית של המטופל. לעניין זה,הרוקח מוגדר כבעל תפקיד חשוב בתחום הטיפול התרופתי. השינויים בעולם הרוקחות בצד שחיקה מקצועית גרמו ליותר ויותר רוקחים בישראל לרצות לפרוץ את גבולות המקצוע במתכונתו המסורתית. בעקבות הגדרת הרוקח כמטפל בחוק זכויות החולה, אור חדש האיר על עתידו של מקצוע הרוקחות..

מיהו הרוקח הקליני?

המהפך בעולם הרוקחות למעשה יצר תפקיד חדש לגמרי והתפקיד החדש דורש כישורים חדשים: בקיעות בטרמינולוגיה רפואית, שימוש קליני בתרופות במצבי מחלה ובמטופלים שונים (להבדיל מהכרת האינדיקציות היבשות), הבנה בפתופיזיולוגיה, פארמקותרפיה, יכולת הבנה של רצף טיפולי וכלים לפתרון בעיות, יכולת עבודה עם מאגרי מידע ועוד. כל אלו יצרו צורך בשיטת לימוד חדשה והכשרה מקצועית רחבה יותר. ניצני השינוי בישראל החלו בשנת 1976, כאשר האוניברסיטה העברית בירושלים אישרה לראשונה את תכנית המוסמך ברוקחות קלינית. במשך עשר שנים התקיימו ארבעה מחזורים- חמישה תלמידים בכל מחזור בן שנתיים. לאחר מכן הייתה הפסקה בלימודי הרוקחות הקלינית. בשנת 1990 התוכנית חודשה ומדי שנה למדו חמישה תלמידים לתואר המוסמך. החל מ-1995 מספר תלמידי המוסמך הוגדל לשמונה בשנה. בשנת 2000 הוגשה תכנית המוסמך ברוקחות קלינית לאישור המועצה להשכלה גבוהה. התוכנית אושרה בתנאי שתוגש יותר מאוחר שוב והפעם כתוכנית לימודים של 3 שנים לתואר דוקטור ברוקחות קלינית, .(Pharm.D.) Doctor of Pharmacy המחזור הראשון של תלמידי ה- Pharm.D התחיל את לימודיו בשנת 2008. מסלול זה כולל 3 שנות לימוד ותקופת התמחות בת חצי שנה ומיועד לבעלי תואר בוגר ברוקחות. בוגרי התוכנית ברוקחות קלינית משתלבים במגוון תפקידים בבתי חולים ובקהילה, ובעקבות חשיפת ציבור הרופאים והמטופלים לרוקחות מסוג "אחר", הדרישה לרוקחים קליניים הולכת ועולה. אין ספק ש"תקרת הזכוכית" של מקצוע הרוקחות במדינת ישראל נסדקה ותהליך של שינוי החל.

רוקחות לאן?

בעניין השאלה- "רוקחות,לאן?" הצצה קטנה מעבר לים תוכל לספק תשובה לשאלה זו. בארה"ב תואר הPharm.D. קיים משנות ה-60 והפך לתואר המנדטורי לכל הרוקחים החדשים משנות ה-90. כיום, כל רוקח בבתי המרקחת, בבתי החולים ובמרפאות בקהילה שסיים בשני העשורים האחרונים הוא בעל תואר Pharm.D . ההכשרה כוללת מינימום 6 שנות לימוד על תיכוניות ברוקחות, ובדרך כלל אף יותר – שכן כיום האוניברסיטאות המובילות דורשות 4 שנים לאחר התואר הראשון. הדרישה של Pharm D כתואר מחייב לכלל הרוקחים הביאה עימה תחרות חדשה בתחום הרוקחות קלינית וכיום רבים מהרוקחים הקליניים עוברים התמחות נוספת. לאחר סיום הלימודים הרוקחים משתלבים בתחומי עשיה מקצועית מגוונת ומאתגרת.

רוקחי בתי מרקחת

בשנים האחרונות רוקחים בבתי מרקחת משמשים כחלק מהצוות המטפל ומהווים גורם חשוב בתהליך הטיפול. יתרון מרכזי של בתי המרקחת בארה"ב הינו שמירת פרופיל המטופל במחשבי רשת בית המרקחת כך שבית המרקחת מהווה את המקור המהימן ביותר לטיפול התרופתי העדכני של המטופל. הרוקח בבית המרקחת מהווה סמכות לאישור ולייעוץ טיפולי תוך בדיקת פרופיל המטופל. העבודה בבתי המרקחת מתחלקת לשתיים: טכנאי רוקחות מבצעים את עבודת האיסוף, הקלדת המרשם ולקיחת תשלום, ואילו הרוקח מפקח על עבודתם וכן אחראי על יעוץ למטופלים ולצוות הרפואי. מרשמים מגיעים אלקטרונית, ידנית, טלפונית כהוראה בע"פ או בפקס. כיוון שמטופלים נוטים להישאר עם אותה רשת של בתי מרקחת בהם הפרופיל הטיפולי מופיע בכל זמן נתון, רופאים יכולים לרשום מרשם עם בקשה להמשך טיפול ללא צורך במתן מרשם נוסף. המרשם יכול להכיל עד 12 refills הנשמרים במחשב הרשת והמטופל יכול לקבל את המרשם בעת הצורך ללא צורך בביקור רופא או ב"מרשם רוקח". במידה ומטופל רוצה להחליף בית מרקחת, ישנה חובה להעביר את המרשמים לבית המרקחת החדש. בעשור האחרון תפקיד הרוקח בבית המרקחת התרחב ליועץ למתן שרותי יעוץ יעודיים: יעוץ ה-MTM (Medication Therapy Management) , יעוץ לאיזון סוכרת, ומתן חיסונים ועוד. שרותי הייעוץ מכוסים בדרך כלל על ידי ביטוחי הבריאות.

רוקחי בתי חולים

ישנם מודלים שונים של רוקחות בבתי חולים בהתאם לתרבות ולצורך אוכלוסיית המטופלים. במסגרת החוק ודרישות Joint Commission, שום תרופה לא מגיעה לחולה לפני בקרה ואישור רוקח (מלבד במצבי חירום). כיום ברב בתי החולים מרשמים מגיעים אלקטרונית לרוקח והוא בודק את תקינות המרשם, את המינון, ואת תוויות התרופה, תוך בחינת פרופיל המטופל מבחינת מחלות רקע, בדיקות המעבדה, אינטראקציות בין תרופות, אלרגיות ועוד. פעולה זאת נקראת Order-entry/ Order verification ומבוצעת בכל בית חולים. מחקרים מצאו כי בדיקת הוראות ע"י רוקחים גרמה לירידה משמעותית בטעויות תרופתיות. כמו בבתי המרקחת, גם בבתי החולים פעולות כגון הכנות וחלוקת תרופות מבוצעת ע"י טכנאי רוקחות, תוך פיקוח ובדיקה של רוקחים. בדומה למצב בישראל, רוקחים קליניים מהווים חלק אינטגראלי מהצוות הרפואי. ההבדל המשמעותי הוא בפריסת השירות ועל כן יכולת העשייה. לדוגמא בבית החולים (UCSF) University of California San Francisco Medical Center ישנן כ-700 מיטות וכ- 100 רוקחים קליניים. מעל 90% מהמטופלים נבדקים ע"י רוקח קליני בשלב מסוים באשפוז. בבתי חולים רבים, בנוסף לתפקידי הייעוץ המקובלים של רוקח קליני קיימת אפשרות המעוגנת בחוק לרוקחים קליניים לתת הוראות רפואיות ומרשמים תחת פרוטוקול. במחלקות כגון מחלקות כירורגיות, בהן לרוב הרופאים לא נמצאים במחלקה, הרוקח הקליני מטפל בחולים בכאב, בחילות, לחץ דם, סוכרת, טיפול תרופתי מהקהילה ועוד. בבתי חולים רבים ישנם פרוטוקולים מוסדרים שעברו לידי הרוקחים לחלוטין והרופא נותן הוראת "per pharmacy protocol". פרוטוקולים מסוג זה נפוצים בטיפולים כגון: Warfarin, Vancomycin, Aminoglycosides, החלפה אוטומטית בין IV ל PO ולתרופות הנמצאות בסל תרופות של בית החולים.

רוקחות קלינית בקהילה

גם כאן הרוקחים מהווים חלק אינטגראלי מהצוות המטפל. ההבנה שרוקח קליני הינו מטפל המומחה בטיפול תרופתי ובניטור השפעות תרופתיות, הביאה לכך שמחלות כרוניות שבעיקרן מטופלות ע"י תרופות, מנוהלות בקליניקה ע"י הרוקח הקליני. רופא המשפחה או רופא מומחה מפנה מטופלים להמשך טיפול ומעקב אצל הרוקח הקליני, שבודק את החולה וממליץ על שינויים בטיפול התרופתי, בדיקות מעבדה ועוד. כיוון שישנה אפשרות לרוקח לרשום מרשמים תחת פרוטוקול, אין צורך לרופא לבקר את פעולתו באופן רציף, ולמעשה מדובר בעבודת צוות עם דיווח. קליניקות מסוג זה קיימות בתחומים רבים כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול, אפילפסיה, אי ספיקת לב, אונקולוגיה, HIV, השתלות, איזון תרופתי כללי, MTM, מרפאות חיסונים, טיפול באנטיקואגולנטים ועוד. ישנם תחומים שעברו לחלוטין לטיפול ע"י רוקחים קליניים. אחת הדוגמאות לכך היא מעקב וניטור מטופלים הנמצאית תחת טיפול באנטיקואגולנטים כגון WARFARIN. מחקרים רבים הראו תועלת רבה ממודל זה, הן מבחינת הטיפול והתוצאות הקליניות בחולים והן מבחינת ההשפעות הכלכליות על מערכת הבריאות.

רוקחות – לאן? כבר לא שאלה. כמה מהר נגיע לשם, תלוי בנו…

 ד"ר כרמיל עזרן, מנהלת תחום רוקחות קלינית, הרצליה מדיקל סנטר.

 

לייעוץ וקבלת מידע נוסף, ניתן ליצור קשר בטלפון: 09-9592999 או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

פרטי התקשרות

מוקד הרצליה מדיקל סנטר
ט. 09-9592999 פ. 09-9592919
א' – ה' 8:00:19:00