רופא ילדים כולנו מכירים: מתי כדאי לראות "רופא מבוגרים"?

ב"הרצליה מדיקל סנטר" נפתחה לאחרונה מרפאה ייעודית לבני 70 ומעלה. האם באמת ישנם צריכים מיוחדים לגיל השלישי? מדוע כדאי להביא אליה את אמא ואבא, במקרה הצורך? ומה ניתן לקבל במרפאה החדשה? כל הפרטים.

בעבר, התייחסו לילדים פשוט כאל "מבוגרים קטנים" – והם קיבלו אבחון וטיפול מאותו רופא שגם ההורים הלכו אליו. כיום, בעידן רפואת הילדים וכאשר יש בתי חולים ייעודיים לילדים – ברור שלקחת ילד חולה ל"רופא מבוגרים" תהיה רפואה לא נכונה. דבר דומה מתרחש כעת ברפואת הגיל השלישי.

עד לפני שנים אחדות, מישהו בן 70 היה נחשב לזקן מופלג, שעברו מאחוריו. כיום, עם העלייה בתוחלת החיים והשיפור ברפואה, ניתן לראות אנשים רבים בעשור ה-8 לחייהם עובדים כרגיל, עושים ספורט, מבלים, צוחקים, משחקים עם הנכדים וחיים את החיים במלואם.
אז מדוע שמטופלים בשנות ה-80 לחייהם לא יסתפקו ברופא המשפחה ורופאים מקצועיים והאם מטופלים בגיל השלישי באמת יוכלו להיטיב ממפגש עם "רופא מבוגרים"?

נעים להכיר: רפואת הגיל השלישי

רפואה גריאטרית היא הענף הרפואי העוסק במבוגרים (בגדול, מגיל 70 ויותר). גריאטריה היא אחת מההתמחויות ברפואה, בדיוק כמו קרדיולוגיה או גסטרואנטרולוגיה.
רופא גריאטר (או: מומחה ברפואה גריאטרית) מסתכל על העולם דרך "משקפיים של זקנים": הוא מכיר היטב מחלות ובעיות שמבוגרים נוטים לסבול מהן ויש לו יכולת טובה יותר לאבחן ולטפל במטופלים מהגיל השלישי.

למעשה, בדיוק כשם שקרדיולוג ייטיב לאבחן מחלת מסתמים בהשוואה לרופא משפחה – כך צפוי לקרות גם עם אבחון וטיפול בבעיות של מבוגרים אצל גריאטר, בהשוואה לרופא אחר שלא מומחה בטיפול בזקנים.

אפילו הטרמינולוגיה משמעותית ביותר כאן: "קשיש" הוא שם תואר שמעטים מוכנים שישתמשו בו לגביהם ונחשב כמעט מעליב. גם "זקן" הוא תיאור שיכול להרגיש מאוד לא מתאים למישהו בן 75, שכולו תפקוד, חיוניות ושמחת חיים. רופא שיתייחס למטופל כזה כ"זקן" עלול לגרום אצלו לרתיעה ולריחוק – וכך לפגוע בקשב ובשיתוף הפעולה שלו.

מה שונה בגיל השלישי?

כל אחד מאיתנו שונה: זה נכון כמובן בכל הנוגע לאישיות שלנו, להעדפות שלנו ולטעמים שלנו – אבל נכון גם מבחינה פיסית. מה שנכון לאישיות ולגוף, נכון שבעתיים גם לגבי תהליכי הזדקנות: כולנו נעבור תהליכים של זקנה כאשר נתבגר – המועד שלהם יכול להשתנות מאוד בין אנשים שונים, והקצב שלהם יכול להיות שונה מאוד מאחד לשני.

אחד המדדים המרכזיים בגריאטריה נקרא שבריריות: כשמו כן הוא – עד כמה לאדם שמולנו יש חוסן (פיסי, גופני, רפואי) לעמוד בטלטלות ובשינויים. כאשר אדם הוא יותר שברירי, זה אומר שיש לו פחות רזרבות לעמוד באירועים, כמו לדוגמה מחלה קצרה, דלקת קשה, זיהום חריף, אשפוז או ניתוח.

המשמעות של "שבריריות" היא שגם לעניין פעוט (לכאורה), יכולות להיות השלכות רציניות יותר. למשל, שבר פשוט בעצם, שבגיל הצעיר יביא לגיבוס ולהחלמה מלאה – אצל מבוגר שברירי עלול להיות צרה צרורה, עד כדי יצירת תחלואה משנית, אשפוז וסיבוכים משמעותיים.

נוסף על כך, בגיל השלישי יכולים להופיע מצבים בריאותיים רבים, שעשויים להיראות כמו הזדקנות טבעית – אבל הם יכולים להיות בכלל משהו אחר, שדורש תשומת לב רבה יותר. מדובר בדברים כמו קשיי זיכרון, הפרעות במתן שתן, חוסר יציבות בהליכה ונטייה לנפילות.

קשיי זיכרון הם לא בהכרח חלק אינטגרלי אורגני של תהליך ההזדקנות – ויכולים להיות ביטוי של דברים רבים אחרים, כמו ריבוי תרופות (מצב שנקרא "פוליפארמה" ואופייני לגיל השלישי; גריאטר מנוסה יוכל להפחית את כמות התרופות – וכך לשפר את הזיכרון) או תסמין של מחלות אחרות שקשורות לירידה קוגניטיבית.

מרפאה ייעודית למבוגרים

לנוכח כל זאת, ב"הרצליה מדיקל סנטר" הקימו לאחרונה מרפאה ייעודית לגיל השלישי – "המרפאה הרב תחומית לגיל המבוגר". המרפאה למבוגרים היא One Stop Shop לגיל המבוגר, המאפשרת למטופל לקבל את כל שירותי האבחון והייעוץ במקום מקצועי אחד, מבלי להתרוצץ בין רופאים. את המרפאה החדשה מנהלת ד"ר ליסה קופר מומחית ברפואה פנימית וגריאטריה, שיש לה ניסיון עשיר ומוצלח בטיפול במבוגרים.

למי המרפאה מתאימה במיוחד? אילו שירותים ניתן לקבל בה? וכיצד מתבצע תהליך האבחון עצמו?

הערכה תפקודית

לעיתים בגיל המבוגר אנשים חווים ירידה תפקודית, בדרגות חומרה שונות. הסיבות לירידה יכולות להיות מגוונות וגם הירידה עצמה עשויה להיות קלה ובלתי מפריעה לתפקוד היומיומי או משמעותית יותר.

השלב הראשון בפתרון של כל בעיה הוא, בפשטות, הבנת הבעיה והגדרתה. ברפואה מדובר על אבחון – וכאן הוא חשוב כדי להבין את היקף ומהות הבעיה: האם חוסר שיווי המשקל (לדוגמה) הוא תוצאה בלתי נמנעת של ההתקדמות בגיל או שבכלל מדובר במשהו אחר, שכדאי לברר באמצעות בדיקות עזר אחרות?

לגריאטר יש את הכלים כדי לאבחן את הירידה בתפקוד וגם להבין את הסיבה לכך; להציע עזרה נוספת ממקצועות הבריאות (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק); ולתת כלים למיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי והביטוחים הסיעודיים הפרטיים.
ההערכה נעשית באמצעות פגישה עם הרופאה הגריאטרית, הכוללת הערכה מוטורית. בנוסף מתקיימים ראיון עם אחות סיעודית ושיחה עם מרפאה בעיסוק. בבדיקה הסיעודית האחות בודקת את רמת התפקוד העצמאי של המטופל ואילו המרפאה בעיסוק מסתכלת על היכולות שלו לחיות באופן שגרתי את חיי היום יום.

ההערכה נעשית בפגישה אחת בלבד. בסיומה ניתנות המלצות מפורטות לבדיקות עזר, להמשך טיפול ולשינויים מומלצים בחיים ובסביבת המגורים.

הערכה קוגניטיבית

ירידה קוגניטיבית (ירידה בתפקודים מוחיים, כגון זיכרון, התמצאות, הסקת מסקנות, עיבוד מידע וכדומה) בגיל השלישי יכולה לנבוע ממגוון סיבות – חלק מהן הפיכות וניתנות לפתרון פשוט.

פגיעה קוגניטיבית לא רק נובעת ממגוון גורמים אלא גם קיימת על קשת רחבה של דרגות חומרה משתנות – החל בהפרעה קטנה ותת-קלינית שקיימת אך לא תפריע לניהול חיים תקין. וכלה בפגיעה קוגניטיבית משמעותית, שלעתים ניתן לעכב את התקדמותה אך אין דרך ידועה לעצור אותה.

הערכה קוגניטיבית מתבצעת באמצעות מפגש עם מרפאה בעיסוק ולאחריה פגישה עם הרופאה, הכוללת הערכה קוגניטיבית (זיכרון, שיפוט, קשב וריכוז, תפקודים מוחיים גבוהים וכד'); והערכה רגשית (מצב הרוח, הטון הרגשי, היציבות הרגשית, דיכאון, חרדה וכד').

דגש מיוחד ניתן לתשאול המטופל (שיחה פשוטה שבה הוא מספר על תחושותיו, על הדברים שמציקים לו, על התפקוד שלו וכדומה). לעתים נדרשות בדיקות נוספות (לדוגמה MRI של המוח). לאחר מכן ניתנת אבחנה מסודרת, הכוללת תיאור מדויק של המצב ופירוט אפשרויות הטיפול בבעיה.

הערכה לפני או אחרי ניתוח

ניתוח הוא אירוע גדול ומשמעותי בכל גיל – אבל בגיל המבוגר הוא יכול להיות משמעותי פי כמה. אחד היתרונות של ניתוח אלקטיבי (מתוכנן) בהשוואה לניתוח טראומה (חירום) – הוא שניתן להתכונן אליו, להתייעץ לפניו ולנהל בתבונה את הסיכונים שכרוכים בו.

במסגרת ההערכה לפני ניתוח נבחנות תרופות המרשם שנלקחות – מופסקות תרופות שאינן נחוצות או שעלולות לגרום לסיכון ניתוחי או לאחר הניתוח. בנוסף, מבוצעות הערכות והכנות תפקודיות, קוגניטיביות ורגשיות.

כחלק מההכנה פעמים רבות המועמדים לניתוח מופנים לטיפולי פיזיותרפיה והכנה תפקודית ונשימתית שיבוצעו לפני הניתוח. במהלך הפגישה אנו מבצעים הערכה של הסיכון לירידה קוגניטיבית לאחר הרדמה כללית ומדברים על אסטרטגיות ודרכי פעולה אפשריים כדי למזער את הסיכונים הללו.

הערכה לאחר ביצוע הפרוצדורה

בנוסף, אנו מציעים שירות של הערכה פוסט-ניתוחית (הערכה לאחר ביצוע ניתוח), בייחוד במקרים שבהם יש מהלך ניתוחי מעט מורכב יותר או ממושך; מצבים שבהם ישנה ירידה תפקודית לאחר הניתוח; ומנותחים שמדווחים על ירידה במצב הרוח, הזיכרון או הריכוז (מצבים שיכולים להימשך חודשים לאחר תום הפרוצדורה).

בכל המצבים הללו ואחרים מומלץ לעבור בדיקה מקיפה לפחות כחודש לאחר הניתוח, על מנת לבצע אבחנה מדויקת וכן להתערב בהתאם לצורך שקיים. פרט לכך, במסגרת הערכה שלאחר הניתוח, ניתן לאבחן ולהציע פתרונות למצבים נוספים שאירעו בניתוח או בעקבותיו.

כשרות ואפוטרופסות

כשרות מוגדרת כיכולת של האינדיבידואל לקבל החלטות בעצמו ולנהל את ענייניו באופן עצמאי. לילדים, באופן טבעי, יש כשרות מוגבלת והאפוטרופסות שלהם מסורה בידי הוריהם. לעתים, במצבים שונים, כמו מצבי דמנציה ומצבים אחרים, נדרשת העברת אפוטרופסות מן המטופל – אל אדם אחר, פעמים רבות קרוב משפחה.

בקשה למינוי אפוטרופוס (או הפעלת ייפוי כוח מתמשך) מוגשת כאשר נראה שמצבו של המטופל אינו מאפשר ניהול חיים עצמאי. אפשרות מרוככת יותר היא חתימה על ייפוי כוח מתמשך, שבו המטופל מקבל החלטות על חייו ובריאותו ונשאר בעל השליטה – אולם קובע אל מי תעבור השליטה בעתיד, כאשר הוא לא יהיה מסוגל לכך.

במרפאה הרב תחומית ניתן לבצע הערכת כשירות לאדם המבוגר ואף להנפיק תעודה רפואית המהווה מסמך משפטי לכל דבר ועניין.

לייעוץ וקבלת מידע נוסף, ניתן לקבוע תור ישירות באתר או לחילופין ליצור קשר בטלפון: 09-9592999.