אבנים בכליות - מסלול מהיר לאבחון וטיפול

חדשות מצויינות לסובלים מאבני כליה – שירות חדש, המאפשר לאבחן ולטפל במהירות באבנים בכליות, וזאת תוך 3 ימים מרגע הפנייה – ועד ביצוע הפעולה.

השירות החדש מאפשר לקצר משמעותית את זמן ההמתנה לריסוק האבנים, שעומד כיום בישראל על 2-4 חודשים, ועלול לעתים אף להגיע להמתנה כואבת של חצי שנה.

השירות ניתן על ידי אורולוג בכיר, בעל מומחיות וניסיון בולטים בטיפול באבני כליה והוא פתוח לחברי כל הקופות וכל ביטוחי הבריאות כשירות רפואי פרטי.

אבנים בכליות כמה זה שכיח?

מאוד. 1 מכל 10 ישראלים (באחוזים: 10-12%) יחווה במהלך חייו אירוע של אבן בכליה. עד גיל 50 זה יותר נפוץ אצל גברים בהשוואה לנשים (ביחס של 1:3) ומגיל זה – השכיחות בין המינים דומה (יחס של 1:1.3).

למה זה קורה?

הכליות הן מסננות מתוחכמות, שמסננות החוצה מהדם חומרי פסולת ורעלים. ממש כמו כל מסננת ביתית במטבח, גם בכליות יכולים להתגבש ולהיווצר גושים (אבנים) שייתקעו ולא יוכלו לעבור.

גורמי הסיכון להיווצרות אבנים כוללים שורה של מחלות שמגבירות את הסיכון לכך (כמו יתר לחץ דם, סוכרת, פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, קרוהן וקוליטיס) וכן מצבים שונים (כמו שתייה בלתי מספקת, צריכה עודפת של מלח ותזונה עשירה בסוכר או בחלבון מן החי).

בכליה, באופן טבעי, ישנם מלחים שונים (כמו סידן, נתרן ופוספט). כאשר המלחים נמצאים בריכוז הדרוש, בתוך הטווח הנורמלי – אין שום בעיה. אולם כאשר יש הפרעה לריכוז התקין, המלחים עלולים להתגבש – ובמשך הזמן לייצר אבן.

אפשר לחשוב על כוס מים שאנחנו מערבבים בתוכה כפית מלח: היא תיספג במים בלי בעיה ו"תיעלם". לעומת זאת, אם נשים בכוס 5 כפות מלח – כבר יהיו לו קשה יותר להתמוסס במים, ויישארו גרגרים בתחתית הכוס.

מה מרגישים?

לא כל אבן בכליה בהכרח מייצרת סימפטומים (תסמינים), ולעתים יכולה להתגלות באקראי, למשל במסגרת ביצוע CT בטן בשאלה קלינית אחרת. זה המצב במקרה של אבנים קטנות, שעשויות אפילו לצאת באופן ספונטני עם זרם השתן ומכונות "אבנים שקטות".

הסימפטומים מופיעים כאשר האבן מתחילה לנדוד במורד השופכן או אם היא נתקעת בכליה או גורמת לזיהום. הם כוללים, בין היתר:

• כאב חד ודוקר באיזור המותן ("עווית כלייתית")
• בחילות, לעתים הקאות
• תחושת צריבה בעת מתן שתן
• הופעת דם בשתן
• שתן עכור ומצחין (לא צלול, לא צהוב, בריח עז)
• חום (מעל 38 מעלות) וצמרמורת
• צורך חזק להשתין (גם כשאין שתן)
• כמות קטנה של שתן

איך מאבחנים?

הסיפור הקליני של המטופל (תיאור הכאבים, בעיות במתן שתן וכך הלאה) הוא החלק הראשון והחשוב באבחון.

בדיקה הבחירה שמקובלת כיום היא CT כליות – פרוטוקול אבנים. בדיקה זו לא דורשת הכנה והיא נעשיית ללא הזרקת חומר ניגוד וללא שתיית חומר ניגוד. במסגרת השירות החדש אנו מציעים את ביצוע ופענוח הבדיקה במהירות, לעתים אפילו מהיום להיום.

פענוח הבדיקה מאפשר לרופא לדעת את גודל האבן, המיקום המדוייק שלה, רמת הדחיסות שלה (כמה האבן קשה) וכמובן את המבנה האנטומי של הכליה והשופכן של המטופל (כך ניתן יהיה להתאים לו את הטיפול האופטימלי).

הפתרון הזמני – הכנסת תומכן (Stent) לשופכן

במקרה של אצירת שתן (הפסקת מתן שתן, לעתים מכונה "עצירת שתן") ובמקרים של כאבים חריפים וכאשר אין תור זמין לביצוע פעולת ריסוק – מקובל לעתים להכניס למטופל הסובל תומכן (Stent) לשופכן.

התומכן מאפשר לכליה להעביר שתן אל מחוץ לגוף ומסייע, בכך, למנוע נזק כלייתי. זוהי פרוצדורת "גשר" עד לפתרון המוחלט של הבעיה (פרוצדורה לריסוק האבן). זמן ההמתנה המקובל בישראל לריסוק האבנים, נע בין חודשיים לחצי שנה – כאשר בזמן הזה המטופל ממשיך להסתובב עם האבן הכלייתית וגם עם הסטנט.

אך כיום, עם השירות החדש ניתן לאבחן ולרסק את האבנים בתוך 72 שעות מרגע הפנייה. השירות מתאים למי שחושד שיש לו אבנים בכליה, למי שיש לו אבחנה של אבנים וגם למי שעבר הכנסת תומכן בשל אבני כליה.

כיצד מטפלים באבני כליה?

ישנם כמה פרמטרים שהרופא לוקח בחשבון בבואו להמליץ למטופל על הטיפול המתאים לדעתו. גודל האבן הוא הפרמטר הראשון: אבן קטנה בגודל של עד 5 מ"מ צפויה להיפלט מעצמה, באופן ספונטני, בזרם השתן; לעומת זאת, אבן גדולה של 3 ס"מ ומעלה תדרוש ניתוח בשם PCNL.

הפרוצדורה שנחשבת כיום ברפואה אורולוגית ל"תקן הזהב" (Gold Standard) לטיפול באבני כליה נקראת אורטרוסקופיה (Ureteroscopy), והיא מורכבת מהמילים אורטר (שופכן) וסקופיה (צפייה).

במהלך פרוצדורה זו נכנס המנתח דרך פתחי הגוף הטבעיים (הצינור שהשתן יוצא ממנו), מזהה את האבן, מפורר אותה באמצעות לייזר הולמיום משוכלל (Holmium Laser), אוסף את הפירורים לתוך מן "סלסלה" קטנה – ומוציא אותם אל מחוץ לגוף.

אורטרוסקופיה לריסוק אבני כליה מבוצעת בהרדמה כללית ואורכת כ-45 דקות. לאחר לילה בביה"ח המטופל משתחרר לביתו. היא נחשבת לפעולה בטוחה ביותר, כאשר היא מבוצעת בידיים מיומנות ובמרכז רפואי בעל שם.

לפרוצדורה יש סיכויי הצלחה (הנמדדת בריסוק, פירור והוצאת האבן) של 99%. עם זאת, ככל פעולה פולשנית היא כרוכה בסיכונים נדירים, הכוללים היצרות או התנקבות של השופכן, זיהום ודימום.

אחרי הריסוק

אז הפרוצדורה מאחורייך, אבן נגולה מעל לבך – ומה עכשיו? ההתאוששות מהניתוח קצרה ואורכת כיום עד יומיים. ניתן לחזור לפעילות רגילה לחלוטין, כולל פעילות גופנית ומינית.

50% ממי שסבלו מאירוע של אבן בכליה יחוו אירוע נוסף בתוך 5 שנים. כדי לסייע לכם למנוע זאת, הרופא המנתח יבצע "חקירה" קצרה לאחר הפרוצדורה (שליחת האבן שהוצאה מגופכם למעבדה, כדי לברר את ההרכב הכימי שלה; הפנייה לבדיקת איסוף שתן; והפנייה לבדיקות דם לתפקוד יותרת התריס).

לאחר מכן נוכל לתת לכם המלצות מותאמת אישית להפחתת הסיכון שלכם לפתח שוב אבנים: לשתות הרבה מים ולהפחית צריכת מלח הן המלצות שטובות לכולם ומצויינות למי שהייתה לו אבן בכליה; אבל לפי ממצאי הבדיקות נוכל לתת לכם המלצות קונקרטיות (למשל: להפחית אכילת תרד, שוקולד ופלפל שחור) שיוכלו לסייע לכליות שלכם להימנע מלייצר אבנים נוספות.

המאמר נכתב בשיתוף עם ד"ר עבד אלחלים דראושה אורולוג בכיר ב"הרצליה מדיקל סנטר", בעל מוניטין בולט וניסיון רב ומוצלח בריסוק אבני כליה.

בנוסף למומחיות באורולוגיה, ד"ר דראושה סיים בהצלחה התמחות-על באנדואורולוגיה (אורולוגיה אנדוסקופית ואבני כליה) במרכז רפואי "רבין", שם הוא משמש כרופא הבכיר ביחידת האבנים של המחלקה האורולוגית.

זקוקים למסלול מהיר? צרו קשר עכשיו

מוזמנים לפנות אלינו בטופס הבא-